Shelley הָאוֹפְּטִימִי שָׁר עַל רוּחַ מַעֲרָב

הָרוּחַ הַפּוֹרֶצֶת, מְטַאֲטֵאת עָלִים כְּמוֹשִׁים

וּמְבַשֶּׂרֶת אֶת בּוֹאוֹ שֶׁל הָאָבִיב.

קֹהֶלֶת הַפֵּסִימִי

מְדַבֵּר עַל רוּחַ הַנּוֹשֶׁבֶת וְחוֹזֶרֶת אֶל עַצְמָהּ

בְּמַעְגָּל סָגוּר.

סוֹבֵב סוֹבֵב הָרוּחַ, הוּא אוֹמֵר,

עַל סְבִיבוֹתָיו הָרוּחַ שָׁב

כְּמוֹ אֱלֹהִים שֶׁל הַדֵּאִיסְטִים,

לְעַצְמוֹ, בְּתוֹךְ עַצְמוֹ.

אֲבָל יָכֹל לִהְיוֹת גַּם

שֶׁזֵּרְעוֹן נִדָּף יֻכְנַף

זֵרְעוֹן נִדָּף יוּעַף

אֶל נַחַל לֹא-אַכְזָב.

רַק אֱלֹהִים (שֶׁל הַתֵּאִיסְטִים)

אוּלַי יוֹדֵעַ אִם יִהְיֶה לְעֵץ.

וְאִם הָרוּחַ תְּלַטֵּף, שֶׁלֹּא בְּמִתְכַּוֵן,

אֶת צַוָּארוֹ שֶׁל אִישׁ חָנוּק בְּתוֹךְ עַצְמוֹ

מִי יוֹדֵעַ אִם לֹא יִהְיֶה לוֹ הַלִּטּוּף הַזֶּה

כְּמוֹ מַגָּע שֶׁל יָד

פּוֹתַחַת עֲנִיבָה

בְּאַהֲבָה.