(הליכה ברמת-השרון)

 

א    🔗

גֶּשֶׁם, וְהָאֲדָמָה

קְשַׁת-יְמֵי-הַקַּיִץ

מִתְרַכֶּכֶת

בָּעוֹנָה הַזֹּאת

יִהְיֶה לָהּ קַל יוֹתֵר

לִקְלֹט אוֹתִי

בִּשְׂמִיכָה עָבָה

הִיא תְּכַסֶּה אוֹתִי

לִמְנוּחָה שְׁלֵמָה

בֵּינְתַיִם הִיא מוֹשֶׁכֶת

אֶת רַגְלַי אֵלֶיהָ.

כְּשֶׁאֵתְרַפֶּה, תַּרְפֶּה.

 

ב    🔗

כְּנֶגֶד הַמְּשִׁיכָה

אֲנִי הוֹלֵךְ, גַּם רָץ מְעַט

בִּשְׁבִיל הַלֵּב

(אָבִי מֵת

מֵאַנְגִינָה פֶּקְטוֹרִיס

אִמִּי – מֵאֹטֶם שְׁרִיר-הַלֵּב)

לָכֵן אֲנִי מַקְפִּיד

לִכְלֹל בְּמַסְלוּלִי

שְׁתֵּי עֲלִיּוֹת

הָרִאשׁוֹנָה, רְחוֹב אוּסִישְׁקִין

מִבֵּית הַסֵּפֶר הַתִּיכוֹן ע"ש יִגְאָל אַלּוֹן

עַד כִּכַּר הַמּוֹעָצָה

הַשְּׁנִיָּה

מִגַּן-הַמִּשְׂחָקִים ע"ש אַלּוּף

עַד הַקּוֹלְנוֹעַ

זֶה הָרְחוֹב שֶׁנִּצָּבוֹת לוֹ

סִמְטָאוֹת-זִכְרֵי-שׁוֹאָה

סְטְרוּמָה וְהַמֶּרֶד וְהָאֲחָיוֹת

אֲנִי, בִּזְכוּת הוֹרַי

שֶׁעָלוּ לִפְנֵי לְמַעְלָה מִשְּׁמוֹנִים שָׁנָה

לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

לֹא נוֹרֵיתִי בְּרֹאשִׁי

וְלֹא נִקְבַּרְתִּי חַי

וְלֹא עָלִיתִי בֶּעָשָׁן

כָּאן, בִּשְׁנוֹת הָאַרְבָּעִים הָהֵן,

הַחַמָּה זָרְחָה וְהַשִּׁטָּה פָּרְחָה

הַפַּרְדֵּסִים נָתְנוּ רֵיחָם

וְהַיָּם הָיָה כָּחֹל כָּל-כָּךְ

וְהַחוֹל שֶׁעַל חוֹפוֹ לָבָן וְרַךְ

וּמַזְמִין לְהִטָּמֵן בּוֹ עַד צַוָּאר

 

ג    🔗

לִפְעָמִים

אֲנִי כּוֹלֵל בְּמַסְלוּלִי

אֶת הָאַנְדַּרְטָה לַנּוֹפְלִים

אֲנִי נִזְכַּר בַּחֲבֵרַי

לְלִמּוּדִים, לַנֶּשֶׁק

וּבַחֲבֵרִים הָאֲחֵרִים

כָּל הַנָּמִים לְעוֹלָמִים

בְּחֵיק הָאֲדָמָה, פְּטוּרִים

מִזִּכְרוֹנוֹת מָרִים וּמֵרִגְשֵׁי אַשְׁמָה