לוגו
על הלשכּה המשוּתפת
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

1

(בּמועצת ההסתדרוּת, י“ט בּאדר תרצ”א)


הויכּוּח בּדבר הלשכּה המשוּתפת והסכּמי העבוֹדה עוֹשׂה רוֹשם כּאילוּ רוֹצים וּלשאינם יוֹדעים. וההסתדרוּת, וכל זרם, וכל שליח, חייבים קוֹדם כּל לדעת מה רצוֹנם. נדמה, שהפּעם לא כּל זרם יוֹדע זאת. אם נדוּן על מציאוּת האנשים מחוּלקים לשני חלקים: החלק האחד – “פּשרנים” לתיאָבוֹן, שאין בּרדיקליזם לשמוֹ. גם אני נוֹטה לחלק את העוֹלם לשנַים: ליוֹדעים מה שהם להם כּל חפץ אחר אלא שלוֹם עם האִכּר בּמוֹשבה בּכל מחיר; והשני – הרוֹצה הפּוֹעל בּארץ לפי מה ששמענוּ בּמוֹעצה, יתקבּל הרוֹשם כּי השאלה המרכּזית והבּוֹערת של פּוֹעלי ארץ-ישׂראל כּיוֹם היא – הלשכּה המשוּתפת, כּי היא היא הנוֹקבת עד תהוֹם המעמדיוּת ועליה נכוֹן מ. יערי להכריז מלחמה עד כּדי מרד בּהסתדרוּת. אך איש לא טרח לברר, מַהי לשכּה משוּתפת זוֹ וּמה תכנה למעשׂה. כּל שאלת הסכּמי עבוֹדה צוּמצמה בּענין הלשכּה בּלבד, והמתנגדים גם לא טרחוּ לקבּוֹע את עמדתם, אם הסכּם עבוֹדה פּסוּל בּכלל, ואם לאו – בּמה רע ההסכּם אשר לפנינוּ, מבּחינת הענינים החיוּניים שלנוּ. אינני שוֹלל את ההגיוֹן והעקביוּת שבּשיטת הרדיקליזם הפּוֹליטי. הוּא מוֹדד כּל פּעוּלה כּלכּלית בּאַמַת-מידה אחת: אם הוּא מחיש אוֹ מאיט את ההתפּרצוּת הפּוֹליטית. אך רדיקליזם כּלכּלי שאין עמוֹ סיכּוּיי הרדיקליזם הפּוֹליטי – מה טעמוֹ? מבּחינת רדיקליזם פּוֹליטי כּל הסכּם עבוֹדה שהוּא, אף המוּצלח בּיוֹתר, אינוֹ אלא מזיק. אך אם המטרה היא השבּחת תנאי העבוֹדה וריבּוּי עמדוֹתיה – כּי אָז יש לשקוֹל אחרת את הדברים. בּשבילנוּ העליה היא הקריטריוֹן לַכּל, וכל שיטה כּלכּלית תיבּחן בּזה אם היא מביאה לריבּוּי העבוֹדה. כּך הוּא הדבר כּיוֹם בּתנוּעת הפּוֹעלים בּעוֹלם: תתגבּר על חוֹסר-העבוֹדה – תציל את עצמה, ואם לא – לא יעזוֹר שוּם רדיקליזם, והפּוֹעל יהיה טרף לכל זרמי ההפקר והאנרכיה. בּשביל הציוֹנוּת שאלה זוֹ היא המרכּזית מקַדמַת דְנָא. כּך נוּסח הדבר עוֹד בּימי היוָסד “הפּוֹעל הצעיר”. אוּלם מאיזה מקוֹר “רבוֹלוּציוֹני” יוֹנק הפּתוֹס נגד לשכּה משוּתפת ונגד הסכּם? לפתע התבּרר שיש בּידי ההסתדרוּת נשק מעמדי שאין דוֹמה לוֹ – הלשכּה ההסתדרוּתית (עוֹד מעט יתחילוּ להאמין שנשק זה נוֹצר דוקא על ידי מתנגדי הלשכּה המשוּתפת ולא על ידי תוֹמכיה, חלילה), והנה בּאָה מפּא"י הבּוֹגדת ורוֹצה להפקיר את הנשק הזה. מאימתי צוּמצמוּ מוּשׂגי המלחמה המעמדית עד כּדי לראוֹת בּלשכּה את חזוּת הכּל? היכן הוּא הנסיוֹן הלשכּתי המאַמת את הדעה הזאת?

אני מעיז לוֹמר, שבּעינַי יש ללשכּה תפקיד אחד: להרבּוֹת עבוֹדה. מבּלעדי זה אין לה כּל ערך, עם כּל המעמדיוּת כּפוּלת-שמוֹנה שיטילוּ עליה. ואני אעריך כּל לשכּה – מעמדית אוֹ משוּתפת – רק לפי זה: אם היא מרבּה עבוֹדה. אילוּ הייתי אִכּר הייתי מסכּים בּכל לב לקיוּם לשכּה מעמדית של פּוֹעלים שאינה מחייבת אוֹתוֹ לשוּם דבר ונוֹתנת חוֹמר למאמרים בּ“בוּסתנאי”2, אוּלם כּיון שאינני אִכּר – אינני רוֹצה בּה. לא הכּוֹח המעמדי יצר את הלשכּה, אך החוּלשה המעמדית, הסתלקוּתוֹ של האִכּר מכּל דאגה. בּראשית היוֹת הפּוֹעל בּמוֹשבה חפצנוּ לשתף את האִכּר, ולא עלה בּידינוּ, כּי האִכּר לא רצה לקבּלה. בּהֶפקרא ניחא לוֹ. רעיוֹן הלשכּה המשוּתפת לא תמוֹל נוֹצר. עוֹד בּתרע"ג, בּימי היוֹת בּארץ ועדת הבּיקוֹרת של ההסתדרוּת הציוֹנית (מוֹצקין, סוֹקוֹלוֹב, גוֹלדבּרג), הצענוּ לאִכּרים הקמת לשכוֹת משוּתפוֹת וּמוֹסדוֹת בּוֹררוּת. הם דחוּ.

ואשר ל“מרד”3. נניח שהלשכּה המשוּתפת היא אָסוֹן, נניח שפּוֹעלי כּפר-סבא, למשל, שאין להם הסכּם, ישׂיגוּ יוֹתר מזה, וגם פּוֹעלי נס-ציוֹנה. אבל הן גם הזרם המתנגד להסכּם מעוּנין בּהגבּרת כּוֹח הפּוֹעל. וּבמה יגבּירוֹ? האם בּזה שהוּא מוֹכיח עתה לעיני נוֹתן העבוֹדה והציבּוּר, כּי חתימת המרכּז החקלאי אינה אלא פּיסת נייר, כּי חתימתוֹ של הצד השני חתימה היא, ואילוּ ההסתדרוּת איננה בּר-חתימה על חוֹזה? כּדי להצדיק דבר צריך, כּמוּבן, להמציא אַסמַכתא פּוֹליטית. ליערי משמשת א. ל. פּ.4 ביחסה למפלגת העבוֹדה דוּגמה. מה היא מוֹרדת – אף הוּא כּן. אך א. ל. פּ. הלא עוֹמדת בּתוֹך מפלגת העבוֹדה בּרגל אחת, הרגל השניה – על הסף. האם גם יערי כּך בּהסתדרוּת?

הועד הפּוֹעל החליט על קרן מלחמה פּוֹליטית. נניח שלאוֹרנשטיין וּליערי יש הצעוֹת אחרוֹת למלחמה זוֹ. דוֹמה שיש הרבּה בּמוֹת להשמיע אוֹתן, ואני לא שמעתי. ודאי שהם רשאים לדרוֹש מהועד הפּוֹעל שישמע אוֹתם. אוּלם מי שסבוּר כּי כּל פעוּלה שהיא פּרי מצב של חירוּם לא תצא לפּוֹעל בּטרם תתכּנס מוֹעצה, איננוּ מבין מה זה גוּף הסתדרוּתי בּר-פעוּלה. האוֹמרים אַתם להפוֹך את ההסתדרוּת לפדרציה? הנימוּק שהפּעוּלה משַקפת רק את דעת הרוֹב ולא את המיעוּט, איננוּ מספּיק עדיין לשתק את הפּעוּלה. התדרשוּ שפעוּלת ההסתדרוּת תשקף דוקא את דעת המיעוּט? למפלגה המאוּחדת לא היה כּל הכרח (מבּחינה מפלגתית) לעשׂוֹת את הפּעוּלה דוקא תחת שלט ההסתדרוּת, היא יכלה לעשׂוֹת זאת בּאוֹרגנים משלה. אלא היא היתה נאמנה להכּרתה שיש תוֹכן מדיני משוּתף להסתדרוּת, והיא היתה סבוּרה שהמלחמה בּספר הלבן מן הראוּי שתתנהל בּשם ההסתדרוּת כּוּלה. הסתלקוּתה של “מפלגת הקיבּוּץ הארצי” מפּעוּלה זוֹ אוּלי סיפּקה רדיקליזם של סוּג ידוּע מחבריה, אבל ערך פּוֹליטי לא יכוֹל היה להיוֹת לה אלא אחד: שלא כּל חברי ההסתדרוּת רוֹאים צוֹרך להתקוֹמם נגד הספר הלבן. אני מדבּר עתה לא מטעם “דבר”. לא עבדתי בּאוֹתם הימים בּמערכת, אוּלם גם אילוּ הייתי כּאן, לא הייתי מסכּים לפרסם אז את גילוּי-הדעת נגד “הקרן הפּוֹליטית”, שהוּא בּעיני מעשׂה אנטי-הסתדרוּתי. בּעצם שביתה בּנס-ציוֹנה לא אדפּיס מאמר הבּא להכשיל את השביתה. לאחר הפּעוּלה אפשרי בּירוּר. בּעצם הפּעוּלה אין לתת יד למפריעים ולבּאים להכשיל.


  1. ״(בּמוֹעצת ההסתדרוּת, י״ט בּאדר תרצ״א) ״דבר״, גליוֹן 1759, כ׳׳א בּאדר תרצ״א, 10.3.1931.  ↩

  2. שבוּעוֹן התאחדוּת האכּרים. הוֹפיע בּשנוֹת תרפ״ט–ת״ש בּעריכתם של מ. סמילנסקי, ט. ז. מילר וש. פּרלמן.  ↩

  3. בּאוֹתה מוֹעצת ההסתדרוּת עירער חבר ״השוֹמר הצעיר״, אהרן כּהן, שהיה מזכּיר מוֹעצת פּוֹעלי מַגדיאל בּזמן ההוּא, על הסכּמת המרכּז החקלאי ללשכּה המשוּתפת עם האִכּרים בּמַגדיאל. הוּא אמר (לפי ״דבר״, גליוֹן הנ״ל): ״ארבּעת חדשי קיוּמה של הלשכּה מוֹכיחים כּי יש לבטל אוֹתה. אם מוֹעצת ההסתדרוּת לא תיענה לדרישוֹת רוֹב פּוֹעלי מַגדיאל, יתהווה מצב קשה בּמקוֹם. ספק אם תוּכל מוֹעצת פּוֹעלי מַגדיאל לקבּל על עצמה קיוּם הוֹראת המוֹסדוֹת המרכּזיים בּשאלה זוֹ״.  ↩

  4. א. ל. פּ. Independent Labour Party – מפלגת–העבוֹדה הבּלתי–תלוּיה בּאנגליה.  ↩