ללאה
כָּל הַפְּרָחִים בְּגִנָּתֵנוּ
פְּנֵיהֶם מְצִיצוֹת לְעֶבְרִי,
כִּמְבַקְּשׁוֹת לְהַרְאוֹת אֶת יָפְיָן.
הַחַמָּנִית, הִיא בִּלְבַד,
פָּנֶיהָ לְגַלְגַּל-חַמָּה,
וְלֹא אִכְפַּת לָהּ
אִם לֹא אָשִׁיר, אוֹ אָשִׁיר אֶת חִנָּהּ.
סֹבִּי סֹבִּי וְנֶחֱזֶה בָּךְ!
מַה תֶּחֱזוּ בַּחַמָּנִית?
הַפְּנֵי שֶׁמֶשׁ בְּהִלַּת זְהָבָהּ,
אוֹ כֶּתֶר וַעֲטַרְתּוֹ עַלְעֲלֵי-פָּז?
מַה גֵּאֶה וָרָם גִּבְעוֹלָהּ
נוֹשֵׂא תִּפְרַחְתָּהּ הַזְּהֻבָּה,
אֲהַבְתִּיו שֶׁהוּא מְחֻבָּר לַקַּרְקַע
וְעָלָיו הַשְּׂעִירִים כִּכְנָפַיִם מְרַחֲפוֹת
עִם רוּחַ וּדְבוֹרָה וְצוּפִית,
הַפּוֹקְדוֹת אֶת פִּרְחֵי גִּנָּתֵנוּ.