אוֹרִים מָה-רָפִים בִּבְדִידוּת וּבְרַחַק.
כּוֹכָב בֵּין עָבִים מְעִיבִים אֶת הַשַּׁחַק.
קוֹרֵא תַּרְנְגוֹל וְשׁוֹנֶה בְּרָב-זַעַף –
וְגֶבֶר שָׁכֵן יַעֲנֶה לוֹ בְּרַהַב.
הָעֵמֶק בִּשְׁנָת, בְּיָוֵן וְשַׁלֶּכֶת;
לֹא-יֵשׁ עוֹד לְאָן – וְאֵין חֵפֶץ – לָלֶכֶת.
בָּעֹגֶם הַזֶּה עוֹד נוֹתַרְנוּ בַּדְּמִי:
אוֹרִים וְכוֹכָב, הַשֶׂכְוִי וַאֲנִי.