וַאֲנִי עִם מִנְחַת-עֶרֶב דֹּם שָׁכַבְתִּי

אֲפוּף תַּרְעֹמֶת-עַד וּשְׁכוּחַ-אֵל

וּכְנַף-הַשְּׁמָמָה חוֹפְפָה עַל מַחֲשַׁבְתִּי

וּפְתוּחוֹת לִקְרַאת נַפְשִׁי זְרוֹעוֹת-צֵל.

וְהִנֵּה לִמְרַאֲשׁוֹתַי כְּרוּב הַשְּׁקִיעָה,

וַיּוֹפַע חֵן אַרְגָּמָן עַל הַקִּיר;

וְחַדְרֵי נַפְשִׁי מָלְאוּ חֶרְדַּת כְּמִיהָה

כְּחֶרְדַּת בֵּית יְיָ לִפְנֵי הַשִּׁיר…

וָאֶחֱרַד מִן הַדְּמָמָה וּבְחִפָּזוֹן,

אַף פָּנֹה שְׂמֹאל וְיָמִין: אֵי מִזֶּה?

וַיְהִי לִי גִלּוּי-שְׁכִינָה לְלֹא חָזוֹן

וָאֶפֹּל גְּלוּי-עֵינַיִם וְאִלֵּם-פֶּה.

וַאֲנִי מִכְּלוֹת אֶל גִּיל הָאוֹר הַטָּהוֹר

נֶחֱלֵיתִי נֶצַח וְכָל מְאֹדִי דְוָי:

עַל מָה בְּלִי חֶדְוַת-אוֹר נִבְרֵאתִי מָאוֹר,

הָקְדַּשְׁתִּי נָבִיא – וּבְלִי דְבַר יְיָ?

וַתְּהִי כְּלוֹת נַפְשִׁי לִי לְרֹגֶז יוֹמָם,

וּלְבַלְהוֹת-שְׁחוֹר בְּלֵילוֹת קְשֵׁי-חֲלוֹם;

וּמְגַנְּבֵי חָזוֹן לָצוּ לִי מִמְּקוֹמָם

וַיְרַנְּנוּ אַחֲרַי: דָּרַך אוֹרֵר יוֹם!

עוֹד גֵּא אֲנִי – וָאֹמַר: לַעֲגָם –זָדוֹן;

גַּמָּדֵי-רֶשַׁע הֵם בְּלִי שֵׁם וָיָד!

הַבּוּז לָהֶם וְרוּחִי בָם לֹא יָדוֹן,

אֲנִי חֲשֵׁכִים אֵלֵךְ דַּרְכִּי לְבָד.

אָשִׁירָה נָא לָאֹפֶל שִׁיר אֲפֵלָה,

אָשִׁירָה נָא לָאַלְמוֹן שִׁירַת שְׁכוֹל;

יֵשׁ מֶתֶק מַמְאִיר גַּם בְּיֵין תַּרְעֵלָה

וְתַנְחוּם אַכְזָר יֵשׁ בְּחֹסֶר-כֹּל…

אַךְ רַבּוּ לִי הַיָּמִים לְלֹא זַעַם

וְלֵילוֹת כִּבְדֵי-שְׁמָמָה הִכְהוּ לֵב;

סַף רַעֲלִי נָמַר רֵיחוֹ, דַּל מִטַּעַם –

אֶשְׁתֶּנּוּ וּבְלִי תִקְוָה עוֹד לִכְאֵב.

וְעַתָּה מַה תּוֹחַלְתִּי עִם עַרְבָּיִם?

לוּ עֶצֶב-תַּחֲנוּן רַךְ כִּתְפִלַּת צוֹם!

לוּ דִמְעָה אַחַת לָאִיר כְּבוֹת-עֵינַיִם

וּלְכָל מַדְאִיבַי חִנָּם – סְלִיחַת-תֹּם…

תרע"ז