א    🔗

מֵאָז הַבֹּקֶר עוֹמְמִים קִירוֹת-חַדְרִי דוּמָם,

וְאֶגְלֵי בְּכִי-הַסְּתָו מִתְגַּלְגְּלִים לְתֻמָּם

עַל סַנְוְרֵי-חַלּוֹנָי.

מִמֶּרְחָק רוּחַ בָּא כִגְוִיעַת-אִישׁ עֲזוּבָה

וְעָמֹק עַד עַצְמוֹתַי חָדְרָה צִנָּה טְחוּבָה

וַתְּסַמֵּר אֶת רַעְיוֹנָי.

שְׁעוֹנִי עַל הַקִּיר – מְצָאתִיו מֵת וְקָפוּא,

וּשְׁנֵי מְרַדְּפֵי-זְמַנָּיו נוֹקְשׁוּ וַיִּיעָפוּ

בְּדֶרֶךְ-עֲקַלָּתוֹן.

וְאֵין לָעֵת כָּל שֵׁם: לֹא בֹקֶר וְלֹא צָהֳרַיִם;

וְאֵין לַיְקוּם כָּל דְּמוּת: לֹא מָוֶת אַף-לֹא חַיִּים –

שְׁעוֹנִי מֵת – שַׁבָּתוֹן!

בַּחֲלַל-שִׁמָּמוֹן קוֹדֵר בָּטְלָה הֲוָיָתִי,

וְנִפְלְאוּ מִמֶּנִּי שִׁבְתִּי וְקִימָתִי

וְכָל נְטוֹת מַאֲוַיָּי.

כִּמְדֻמֶּה: נִנְהֶה לִבִּי, אַךְ לֹא הַנְּהִיָּה

וְצִלִּי, צֵל נְשָׁמָה קָרָה וְנָכְרִיָּה,

מְבַכֶּה אָבְדַן-חַיָּי…

עַל הֶבֶל זְכוּכִית-צָהֳרִי רוֹהֵט קְצֵה-אֶצְבָּעִי

וּמְסַכְסֵךְ בְּלִי הִתְכַּוֵּן צֵרוּף שְׁמוֹת-הֲבָאִי

וְקַו לָקָו – רְשִׁימָה.

אַבִּיטָה: מִן הַסִּכְסוּךְ יָצָא שֵׁם אַלְמוֹנִי!

כִּמְדֻמֶּה: לִי הַשֵּׁם! אַךְ הִנְנִי בְּתִמְהוֹנִי:

אֵיךְ תָּלוּי הוּא עַל בְּלִימָה?…

ב    🔗

מְחִי-הַיָּד – וַתִזַּךְ פִּסַּת-הַזְּגוּגִיָּה

וְהִנֵּה – קָדְרָה עִיר וְכָל הָאוּכְלוּסִיָּה

מִבְּכִי הַסְּתָו הַנִּצְחִי.

וָאֵצֵא אֶל הַתֹּהוּ לִמְשֹׁךְ קְרוֹן-סִבְלוֹתַי

בְּעִקְבוֹת רִבְבוֹת-עָם הַזְּעֵפִים כְּאַנְחוֹתַי

וְתָו-הַשְּׁכוֹל עַל מִצְחִי.

וָאֶעֱבֹר שׁוּק וּרְחוֹב וָאֵרֶא אַךְ נְמוּשׁוֹת

מְחַבְּקִים סְחִי-הַחוּץ וּפוֹזְמִים תְּחִנּוֹת כְּמוּשׁוֹת,

אַךְ פַּסּוּ רַחֲמִים סֶלָה.

נִשְׁתַּקְּעוּ מֵעֵינֵי-עוֹלָם אַךְ בְּצוֹק עִתּוֹתָיו

וַיִשַּׁח אִישׁ וָאִישׁ מֵעַבְטִיט דַּאֲגוֹתָיו

הַדְּלוּחוֹת מִנִּי חֶלְאָה.

וָאֵרָא קְרוֹנוֹת-מָוֶת נוֹסְעִים בְּלִי מְבַכִּים,

וְאֵין לָהֶם מְלַוִּים אֶל נְאוֹת-מַחֲשַׁכִּים;

רַק צִלְלֵי-מְקַבְּרֵיהֶם

חַיָּלִים בָּלִים שְׁנַיִם, שְׂרִידֵי קְרָב-עוֹלָמִים,

נֶחֱשָׁלִים אַט עַל יָדָם, קָרִים וְנִזְעָמִים,

וּמַעְדְּרִים עַל כִּתְפֵיהֶם.

וָאֶפְגֹּש חוֹגְגִים שְׁמֵמִים סוֹחֲבִים דּוּמָם דֶּגֶל,

וּמְשֻׁנֵּי-בְרִיּוֹת סָבִיב, קְצוּצֵי יָד וָרֶגֶל,

מְדַדִּים עַל כְּלוּנְסָאוֹת.

וְהִנֵּה מוֹכְרֵי-בְשׂוֹרוֹת פּוֹזְזִים פֹּה וְרוֹטְטִים

וַחֲלוּדֵי-צְרוּדֵי-קוֹל יְסַנְּנוּ בֵין הַמְּשׁוֹטְטִים

לֹא-נִהְיוֹת וְלֹא-בָאוֹת.

וָאָתוּר כֹּה וָהֵנָּה: אוּלַי אָזִין קְלָלָה

אוֹ תְלוּנָה כָּל-שֶׁהִיא, אוֹ אַנְחַת נֶפֶשׁ כָּלָה –

וָאָשׁוּב דַּךְ וְעָנִי.

בִּשְׁתִיקַת צִדּוּק-דִּין וּבְצִמְצוּם רוֹחַ סוֹבְלָה;

וּמְחוֹל-שִׁנַּיִם קַר מֵאַחֲרֵי שָׂפָה נוֹבְלָה

בִּנְתִיב אֵין-אוֹר לִוָּנִי.

וְשׁוּב עַל זְכוּכִית-צָהֳרִי קָרַם קְרוּם-עֲרָפֶל

פִּעַמְתִּי אֶת שְׁעוֹנִי, אַךְ פִּזְמוֹנוֹ תָפֵל

וּשְׁעוֹתָיו מְשֻׁעֲמָמוֹת.

בַּמֶּרְחָק רוּחַ זָע כְּשַׁחַץ מִנִּי כָבֶל

וַיִּסְעַר עַל הָעִיר בְּזַעֲקַת: עָוֶל, עָוֶל!

וַיִּגַּע בִּי – וַיָּמוֹת…

תרע"ז