הַגִּידָה, אִם תֵּדַע חֲבִיבִי,

מַה פִּתְרוֹן הַזְּדוֹנוֹת סְבִיבִי?

בְּשֶׁל אֵיזוֹ עִלּוֹת וְסִבּוֹת

נִתְקַשּׁוּ, הִתְאַבְּנוּ הַלִּבּוֹת?

אֵיכָכָה זֶה הָיוּ אֲנָשִׁים,

הַבְּרוּאִים בִּקְלַסְתֵּר אֱלֹהַּ,

לִזְאֵבֵי עֲרָבוֹת, לִנְחָשִׁים

וַאֲשֶׁר לוֹ חֶרֶב וּזְרֹעַ

וְאֶגְרוֹף בְּגִידִים מְשׂרָג

מְמוֹתֵת וְשׁוֹחֵט וְהוֹרֵג?…

הַגִּידָה, אֵי מוּסַר כִּלְיוֹתָם

הַנֹּחַם, הָרַחֲמִים שֶׁל אוֹתָם,

שֶׁמִּלְאוּ חֲלָלָהּ שֶׁל תֵּבֵל

אֲנָחוֹת נוֹאָשׁוֹת וָאֵבֶל;

שֶׁשִׁקְּצוּ כָּל טֹהַר, כָּל יֹפִי,

בְּזִמָּה, בְּכִעוּר וָדֹפִי

וּבְמַעֲשִׂים כֹּה טְמֵאִים וְזֵדִים,

שֶׁלְּשִׁמְעָם מִתְפַּלְּצִים גַּם שֵׁדִים?…

הַגִּידָה אִם תֵּדַע, מַה פָּעַל

אֵל רַחוּם וְחַנּוּן מִמַּעַל

עֵת קָרְעָה צַעֲקַת הַדָּמִים

אֶת שָׁמָיו הַגְּדוֹלִים, הָרָמִים;

אֵיכָכָה זֶה שָׁקַט בִּמְכוֹנוֹ

לֹא נָמוֹג כִּבְיָכוֹל בִּיגוֹנוֹ

וְלָמָּה לֹא הֵצִיף אֵל צְבָאוֹת

עוֹלָמוֹ בְּמַבּוּל שֶׁל דְּמָעוֹת?

הַגִּידָה, מַדּוּעַ כַּבָּרָק

לֹא יָצָא אֵל נוֹקֵם וְקַנָּא

וּבְשִׁנָּיו מַדּוּעַ לֹא חָרָק

עַל אוֹכְלֵי צֹאן-קָדְשׁוֹ הַנַּעֲנָה,

מַדּוּעַ לֹא הֶרְאָה גְאוֹנוֹ,

לֹא כִּלָּם, הִשְׁמִידָם בַּחֲרוֹנוֹ?

אוֹ אוּלַי אֵין-אוֹנִים, חָלִילָה,

לִפְנֵיהֶם גַּם נוֹרָא-עֲלִילָה?…

הַגִּידָה, אִם תֵּדַע, חֲבִיבִי,

מַה פִּתְרוֹן כָּל אֵלֶּה סְבִיבִי?…