…וְיֵשׁ אֲשֶׁר אִיגַע מְצֹא אֶת הַחִידָה:
מַדּוּעַ כֹּה נוֹהֶה הַלֵּב;
מֵאַיִן הַיָּגוֹן הַמַּרְעִיל אֶת חַיָּי,
הָאוֹכֵל הַנֶּפֶשׁ, הַגֵּו?..
אַךְ חִנָּם, אוֹי חִנָּם, אֲבַקְּשָׁה פִּתְרוֹנִים:
סְתוּמָה הַחִידָה לָעַד.
וְנוֹהֶה לְבָבִי בַּחֲשָׁאִי, וִיגוֹנִי
מְקוֹסֵס מִתּוֹכוֹ הַלְּשַׁד.
וְאוֹבֵד-תּוּשִׁיָּה וּמֻרְדָּף מֵעָצְבִּי
אֲבַקְּשָׁה לִי מָנוֹס אַךְ וַי!
בְּמִדְבַּר-הַתֵּבֵל אֵין מִפְלָט מִיָּגוֹן,
הַמַּכְבִּיד אֶת אַכְפּוֹ עָלַי…
וָאֶחֱרֹק שִׁנַּיִם… וּמְזֻמָּן אָנֹכִי
לָרֶקֶת בִּפְנֵי כָל הַיְקוּם;
לְאַבֵּד בְּיָדַי עוֹלָמִי הַשּׁוֹמֵם
וְלָשׂוּם אֶת חַיַּי לִכְלוּם…
וּכְבָר אֲנִי רוֹצֶה לְהָפִיק זְמָמִי:
לְשַׁלַּח אֶל לִבִּי הַחֵץ…
אַךְ זְרוֹעַ נֶעֱלָמָה מְשִׁיבָה אֶת יָדִי,
וְדוֹחֶה אֲנִי אֶת הַקֵּץ…
קוסטופול