פַּאֲתֵי שַׁחַק עַל כָּל מוֹקְדָן

מִדֵּי עֶרֶב אֲנִי פוֹקְדָן –

כְּשֶׁטּוֹבְלוֹת טְבִילַת-סוֹף;

נֶּחֱרָשׁ יָם תַּלְמֵי רַצִּים

וְעִם דִּמְדּוּמִים הֵם מִתְנַצִּים,

וְנֹגַהּ-נֶגְדָּם – חֲזֵה חֹף!…

אָז נוֹשֵׂאת נוֹשֵׂאת כָּל רַעֲמַת גָּל

לִי רָז הָרַחַב, רָז הָעָל, –

אַךְ תְּנֻפַּץ וַאֲצוּדֵהוּ…

וּבָלַע גַּל אָחִיו, קוֹלְטוֹ, תּוֹקְעוֹ,

וְגִלְגֵּל כָּל גַּל סוֹד צְחוֹקוֹ,

וּפָקַע בִּצְחוֹק וְלֹא יְגַלֵּהוּ…

וְיֵשׁ, סַהַר מָלֵא, שׁוּר, תּוֹהֶה עוֹד

וִינַס עַל כָּרְחוֹ גַּלּוֹת סוֹד –

וַיְרַטֵּשׁ תְּהוֹמוֹת-אֵל;

וְנִלְכַּד כֻּלּוֹ בִּשְׁחִיתוֹתָן,

וַתְּהִי גַּם נַפְשִׁי אָז אֲחוֹתָן –

צָפַן סוֹד כֻּלָּנוּ הַלֵּיל, הַלֵּיל…

ברדינסק, יולי, ה’תרע"ז