קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ… קוּמוּ לֵצֵי-כֹהֵן!
קוּמוּ קְחוּ קִלְשׁוֹנוֹת – עֵת לַעֲשׂוֹת עָתָּה:
פָּעַר פִּיו הַמֹּלֶךְ, הֵקִיא רִיר לֶהָבָיו
חָשַׂף רִבְבוֹת לָשׁוֹן, לֵאמֹר: הָבוּ זְבָחִים!
קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ… מַהֲרוּ לֵצֵי-כֹהֵן!
הִנֵּה הִנּוֹ מָלְכְּכֶם – סַעֲרוּ דַהֲרוּ אֵלָיו!
פַּעֲרוּ פֶּה וְגָרוֹן, צְקוּ בוֹ צְמָא פִגּוּלְכֶם!
תִּקְעוּ הַקִּלְשׁוֹנוֹת עַד מַעֲמַקֵּי בִטְנוֹ;
עַרְעֲרוּ כָל קְרָבָיו, חִצְבוּ תְּשׁוּאוֹת רֶשֶׁף;
סַכְסְכוּ אִישׁ בְּאָחִיו אֶלֶף אַלְפֵי שְׂרָפָיו
חוֹלְלוּ חִרְחוּר לוֹעוֹת, קְרָב מְלַחֲכִים אַכְזָר!
צַחֲקוּ צְחוֹק, וְכַרְכֵּר סְבִיב הֲרַת הַלְּהָטִים:
צַחֲקוּ צְחוֹק וְזָרֹק הָרֵי הַרְרֵי זְבָחִים –
אָרוּר לֵץ לֹא יָחֹג אִתְּכֶם חַג הַשְּׂרֵפָה!…
קוּמוּ בְּנוּ לַמֹּלֶךְ, בְּנוּ לוֹ בָּמוֹת-תֹּפֶת;
הַרְבּוּ מִזְבְּחוֹתָיו בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת-אֶרֶץ;
זִבְחוּ זִבְחֵי צֶדֶק, צִדְקַת כָּל שִׁקְרֵיכֶם;
נַסְּכוּ יֵין זְנוּנֵיכֶם, שִׁירוּ שִׁיר פִגּוּלְכֶם…
הַבְהֲבוּ זִבְחֵיכֶם עַד עֲלוֹת הַגָּעַשׁ
עַד יְטֻמְטַם עוֹלָם בַּעֲתַר הָרֵיחַ,
עַד אָמַר הַמַּשְׁחִית: רַב! שָׂבַעְתִּי עוֹלוֹת
הֹלּוּ, הֹלּוּ, הוֹלְלִים – עֵת הִלּוּלִים עָתָּה!
פִּתְחוּ מְחוֹל הַקְּדֻשָּׁה, דַּהֲרוּ קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ
סַחֲפוּ הַמַּעְגָּלָה כָל בֶּן-מוּם וּמָשְׁחָת
גִבֵּן, כָּתוּת, מָעוּךְ, עִוֵּר וּפִסֵּחַ
מִי לוֹ רֶגֶל יִדְהָר, גָּרוֹן – וְיָרִיעַ
אוֹי לַדּוֹר יִסָּחֵף אֶל מְחוֹל קְדֻשַּׁתְכֶם
וַהֲלוּם שִׁגָּעוֹן יִדְהַר: קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ…
רַעֲמוּ, תּוֹתְחֵי-מָגוֹר, רַעֲמוּ עַד לַשְּׁחָקִים
עִם גִלְגּוּלֵי קוֹלוֹת נִגְלֹש אֶל הַתֹּפֶת
נֹאבַד עִם הָרַעַם, אוּלַי יֵקַל אָבְדָן
נִגְלֹש נָא כֻּלָּנוּ, אַל יִשָּׁאֵר זֵכֶר
פֶּן יְהִי לְהַשְׁחִית דוֹר יִוָּלֵד מָחָר
כְּהִשָּׁחֵת עוֹלָם אַחֲרֵי מֵי הַמַּבּוּל.