MARITIME FIELDS – מִשְׁבְּצוֹת בְּכָחֹל וְיָרֹק.

יוֹצֵא הַמְתַרְגֵּם לְדַרְכּוֹ בְּבִטְחָה, מִתּוֹךְ הַנָּחָה

שֶׁיּוּכַל לְהַתְאִים בְּנָקֵל אֶת צְבָעָיו לַקַּוִּים,

כְּמוֹ יֶלֶד צוֹבֵעַ חוֹבְרוֹת. אֲבָל

לְאַחַר זְמַן קָצָר הוּא מְגַלֶּה שֶׁבָּגַר. מֵעַכְשָׁו

הוּא סַיָּר, הַמְּתַכְנֵן בִּקְפִידָה אֶת דַּרְכּוֹ

לְאֹרֶךְ עִקּוּל שֶׁל נָהָר, הָלוֹךְ וְחָזֹור, לְלֹא בְּעָיוֹת,

אֵין כָּל דֶּרֶךְ לִתְעוֹת. אֶלָּא מָה?

בְּעוֹדוֹ בְּדַרְכּוֹ זִעְזְעָה רְעִידַת-אָדְמָה אֶת הָאָרֶץ הַהִיא

וְשִׁנְּתָה אֶת נוֹפָהּ מִיסוֹדוֹ, כָּךְ שֶׁהָרִים

נֶהְפְּכוּ גֵּאָיוֹת, וְכַיּוֹ"בּ; וְהַנַּחַל, אוֹתוֹ הַנָּהָר,

לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁשִּׁנָּה כִּוּוּנוֹ

אֶלָּא גַּם אֶת צְבָעָיו, שֶׁכְּמוֹתָם

נִתָּן לְגַלּוֹת מֵעַתָּה

אַךְ וְרַק בְּפֵרוֹת נְדִירִים-בִּנְדִירִים, וּבְנוֹצוֹת-צִפֳּרִים

שֶׁאֵינָן מְצוּיוֹת. הוּא נִזְכָּר

בִּדְבָרָיו שֶׁל אוֹתוֹ פִילוֹסוֹף, שֶׁאָמַר:

אָדָם הַיּוֹצֵא מִשִּׁפְכוֹ-שֶׁל-נָהָר

אֵינֶנּוּ אוֹתוֹ הָאָדָם שֶׁנִּכְנַס אֶל מֵימָיו.