• אַל תִּשְׁכַּח אֶת הַבָּשָׂר בְּתָא הַהַקְפָּאָה, אָמְרָה אִשְׁתִּי

בְּרִדְתָּהּ מִן הַמְּכוֹנִית, אַחֶרֶת

לֹא יִהְיֶה לְךָ.

גֶּשֶׁם קַל יָרַד, נֶכֶד

לַגִּשְׁמֵי הַחֹרֶף הָעַזִּים

שֶׁהֵצִיפוּ בִּפְרָחִים, בְּבַת-אַחַת,

אֶת הַשָּׂדוֹת מִן הֶהָרִים וְעַד הַיָּם, כִּמְעַט.

הַמְּכוֹנִית כָּבְתָה עָלַי וּמֵאֲנָה לְהִדָּלֵק

יָצָאתִי לְבַקֵּשׁ אָדָם שֶׁיַּעֲזֹר, יִדְחַף

אוֹתָהּ קְצָת מֵאָחוֹר, אַךְ לֹא הָיָה.

בַּצַּד, רָאִיתִי,

בַּשָּׂדֶה, דָּהַר סוּס מְפֹאָר

וְחֶבֶל מְסֻתָּר הֵיטֵב בָּעֲשָׂבִים

מָנַע אוֹתוֹ מִצֵּאת לַמֶּרְחָבִים.

* * * * *

[ אתה רחוק מדי]

אַתָּה רָחוֹק מִדַּי, אֲנִי אוֹמֵר לְךָ,

חוֹלוֹת וַאֲבָנִים בֵּינְךָ, חוֹלוֹת וַאֲבָנִים.

מָה שֶׁאָמוּר הָיָה לְהֵעָשׂוֹת עַל פִּי-הַבְּאֵרוֹת כְּבָר נַעֲשָׂה.

אִישׁ אֵינֶנּוּ מְחַכֶּה לְךָ שָׁם, בִּמְחוֹזוֹת הַתְּאֵנִים,

וְלֹא אִשָּׁה.