הַכַּרְמֶל הַצָּרְפָתִי מַזְכִּיר לִי תָּמִיד
אֶת “בֵּית-הַקְּבָרוֹת הַיַּמִּי” לְפּוֹל וָלֶרִי
וְלֹא רַק מִפְּנֵי שֶׁגַּם הוּא מִשְׁתַּפֵּל
וְיוֹרֵד אֶל הַיָּם הַתִּיכוֹן
וְלֹא רַק מִפְּנֵי שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ מַכָּה
בְּאֹרַח דּוֹמֶה עַל הַמַּיִם
וְלֹא רַק מִפְּנֵי שֶׁגַּם הַר-הַכַּרְמֶל
מְחַלֵּק אֶת הַיָּם לִשְׁנַיִם
כְּמוֹ אוֹתָם “צָהֳרַיִם צוֹדְקִים”,
אַף לֹא מִפְּנֵי שֶׁאֲנָשִׁים
הַלְכוּ מִכָּאן בְּהַשְׁאִירָם
הַכֹּל לַאֲחֵרִים: בָּתִּים וְרָהִיטִים
שְׁטִיחִים וּכְלֵי-לָבָן
וְאֶת הָאֶרֶץ הַטּוֹבָה וְהַשָּׁמַיִם הַכְּחֻלִּים
וְהָרוּחוֹת הַנְּעִימוֹת
הַחוֹלְפוֹת מִפְּנֵי הַמַּיִם אֶל הָאֳרָנִים.
עַל כֹּל פָּנִים
בְּכָל פַּעַם שֶׁאֲנִי עוֹלֶה עַל הַכַּרְמֶל הַצָּרְפָתִי
מַכָּה בִּי, עִם תִּימְרוֹת-הָאָרֶץ וּתְמוּרוֹת-הָאוֹר,
אוֹתָהּ תְּחוּשָׁה. הַאִם
מִישֶׁהוּ מִן הַקּוֹרְאִים
יָכֹול לַחְשֹׁב עַל קֶשֶׁר אֶפְשָׁרִי
בֵּין בֵּית-עָלְמִין יַמִּי
וְהַכַּרְמֶל הַצָּרְפָתִי? וְשֶׁמָּא
מִישֶׁהוּ מִתּוֹשָׁבָיו, בַּהֹווֶה אוֹ בֶּעָבָר,
יוֹדֵעַ מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹּא הִגִּיעַ אֶל תּוֹדַעְתִּי?