הַכַּרְמֶל הַצָּרְפָתִי מַזְכִּיר לִי תָּמִיד

אֶת “בֵּית-הַקְּבָרוֹת הַיַּמִּי” לְפּוֹל וָלֶרִי

וְלֹא רַק מִפְּנֵי שֶׁגַּם הוּא מִשְׁתַּפֵּל

וְיוֹרֵד אֶל הַיָּם הַתִּיכוֹן

וְלֹא רַק מִפְּנֵי שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ מַכָּה

בְּאֹרַח דּוֹמֶה עַל הַמַּיִם

וְלֹא רַק מִפְּנֵי שֶׁגַּם הַר-הַכַּרְמֶל

מְחַלֵּק אֶת הַיָּם לִשְׁנַיִם

כְּמוֹ אוֹתָם “צָהֳרַיִם צוֹדְקִים”,

אַף לֹא מִפְּנֵי שֶׁאֲנָשִׁים

הַלְכוּ מִכָּאן בְּהַשְׁאִירָם

הַכֹּל לַאֲחֵרִים: בָּתִּים וְרָהִיטִים

שְׁטִיחִים וּכְלֵי-לָבָן

וְאֶת הָאֶרֶץ הַטּוֹבָה וְהַשָּׁמַיִם הַכְּחֻלִּים

וְהָרוּחוֹת הַנְּעִימוֹת

הַחוֹלְפוֹת מִפְּנֵי הַמַּיִם אֶל הָאֳרָנִים.

עַל כֹּל פָּנִים

בְּכָל פַּעַם שֶׁאֲנִי עוֹלֶה עַל הַכַּרְמֶל הַצָּרְפָתִי

מַכָּה בִּי, עִם תִּימְרוֹת-הָאָרֶץ וּתְמוּרוֹת-הָאוֹר,

אוֹתָהּ תְּחוּשָׁה. הַאִם

מִישֶׁהוּ מִן הַקּוֹרְאִים

יָכֹול לַחְשֹׁב עַל קֶשֶׁר אֶפְשָׁרִי

בֵּין בֵּית-עָלְמִין יַמִּי

וְהַכַּרְמֶל הַצָּרְפָתִי? וְשֶׁמָּא

מִישֶׁהוּ מִתּוֹשָׁבָיו, בַּהֹווֶה אוֹ בֶּעָבָר,

יוֹדֵעַ מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹּא הִגִּיעַ אֶל תּוֹדַעְתִּי?