זֶה לְמַעְלָה מִשִּׁשִּׁים שָׁנָה הוֹלֶכֶת
וְסוֹבֶבֶת הַשַּׁבְשֶׁבֶת עַל גַּגּוֹ
שֶׁל בַּיִת מִסֻגְנָן בִּרְחוֹב יָשָׁן בְּתֵל-אָבִיב,
בַּיִת שֶׁנִּכֶּרֶת בּוֹ הָאַהֲבָה
שֶׁהִשְׁקִיעַ בְּעָלָיו בְּכָל פְּרָטָיו, וְאֵיךְ לִוָּה
אֶת בִּנְיָנוֹ כְּמוֹ אָב הַמַּאֲמִין
כִּי בְּנוֹ צוֹמֵחַ אֶל עָתִיד יוֹתֵר בָּהִיר
אֲפִלּוּ מֵאוֹתָם בְּקָרִים
בְּתֵל-אָבִיב, בְּמַחֲצִית שְׁנוֹת הָעֶשְׂרִים.
אֶל קִבְרוֹ לָקַח הָאִישׁ הַהוּא רַק אֶת עַצְמוֹ.
כַּסְפּוֹ עָבַר לִילָדָיו
עַל-פְּנֵי שָׁלֹשׁ כַּנְפוֹת תֵּבֵל. אֲבָל בֵּיתוֹ
עִמָּנוּ פֹּה, מַסִּיעַ צֵל
מִמַּעֲרָב מִזְרָחָה, דְּבַר
יוֹם בְּיוֹמוֹ. רַק הַשַּׁבְשֶׁבֶת
שֶׁעָלָיו אֵינֶנָּהּ חֲדֵלָה לַחֲרֹק
וְתַרְנְגוֹל-הַפַּח הָאִידְיוֹטִי
מִסְתּוֹבֵב כִּרְדוּף-עִוְעִים,
פִּיו כְּפִיו שֶׁל דָּג יָבֵשׁ.