לְפָנַי עֶשְׂרִים שָׁנָה הָיִיתִי מְטַיֵּל עִם בְּנִי

בַּשְּׂדֵרָה הָרָאשִׁית בְּרָמַת-הַשָּׁרוֹן

וַאֲנָשִׁים הָיוּ בָּאִים לְעֻמָּתִי, אוֹמְרִים שָׁלוֹם,

מִתְכּוֹפְפִים אֶל בְּנִי, נוֹגְעִים בּוֹ

וּמְמַשְּׁשִׁים, וְגַם הַיּוֹם, אַחֲרֵי

שֶׁהַכְּבִישִׁים כָּרְתוּ אֶת הַשָּׂדוֹת

וְהַבָּתִּים רוֹבְצִים עַל הַפְּרָחִים,

אֲנִי הוֹלֵךְ לִי בַּשְׂדֵרָה וַאֲנָשִׁים בָּאִים

לְעֻמָּתִי, אֲבָל הֵם שַׁיָּכִים כְּאִלּוּ

לְמִישׁוֹר תּוֹפָעָתִי אַחֵר. כָּךְ לְמָשָׁל,

נָשִׁים תְּמִירוֹת וּצְעִירוֹת

נִרְאוֹת לִי עֲטוּפוֹת פַּרְוַת-שׁוּעָל

הוֹלְכוֹת וְטוֹפְפוֹת מִמֶּנִּי, כְּמוֹ חֲלָלִיוֹת

בִּלְתִּי-מְאֻיָּשׁוֹת. בִּרְגָעִים כָּאֵלֶּה

חָשׁ אֲנִי, בַּחֲלָצַי וּבְיָדִי,

אֶת הַצֹּרֶךְ בִּנְכָדִים.