לְאַחַר שֶׁנְּכַלֶּה אֶת מַעֲשֶׂה-אַהֲבָתֵנוּ

נָסִיט תְּרִיסֵנוּ וְנִרְאֶה:

יְרוּשָׁלַיִם בַּאֲבָנֶיהָ הַקָּרוֹת עוֹמֶדֶת

עַל הָרֵי-הַבֶּתֶר הַקֵּרְחִים.

יְרוּשָׁלַיִם שֶׁבֵּינֵינוּ

עִיר בְּנוּיָה בְּחוּט שָׁנִי

חוֹמוֹתֶיהָ פְּתִיל נָמֵס וּשְׁעָרֶיהָ מִשֵּׂעָר

וַאֲנִי נְחַשׁ-נְחֹשֶׁת בָּא מִן הַמִּדְבָּר

לְהִתְרַכֵּך בְּגַת-שְׁמָנִים

לְהִתְרַפֵּא מִמַּלְכוּתִי בְּמֵי-גִּיחוֹן, אָמֵן,

יְהִי רָצוֹן.