כּל מַעינינוּ נתוּנים עתה לביצוּר. אוּלם לא רק החזית החיצוֹנית, נקוּדוֹתינוּ וּבנינינוּ, טעוּנים בּיצוּר, כּי אם גם חזיתנוּ הפּנימית. יוֹתר מאשר בּימים כּתיקוּנם מוּרגש עתה הצוֹרך בּבדק בּית העבוֹדה, בּתיקוּן פּרצוֹתינוּ וּבטיהוּר חצרוֹתינוּ לקראת הפּעוּלוֹת הגדוֹלוֹת התוֹבעוֹת אוֹתנוּ ולקראת האחים הצערים אשר לבוֹאם אָנוּ מצפּים. וכל פּרט של בּיצוּר ותיקוּן ראוּי שנקַדמנוּ בּברכה.
פּרט כּזה יש לראוֹת בּהחלטת גדוּד העבוֹדה בּדבר איחוּדוֹ עם הקיבּוּץ המאוּחד2. אין להפריז בּערך ההחלטה. מכּאן ועד איחוּדה השלם של התנוּעה הקיבּוּצית עוֹד רב המרחק. תנוּעה זוֹ מפוּלגת כּיוֹם לשלוֹשה פּלגים ראשיים (הקבוּצוֹת מסוּגן של דגניה וכנרת, הקיבּוּץ המאוּחד וּגדוּד העבוֹדה, הקיבּוּץ הארצי של “השוֹמר הצעיר”), וכל עוֹד תישאר בּפילוּגה יבָּצר ממנה להגיע למלוֹא כּוֹח יצירתה והשפּעתה. אוּלם גם התלכּדוּת חלקית של גוּפים קרוֹבים, כּשהיא בּאה לא “להַפּך בּחררה”, כּי אם לשם יצירה משוּתפת, יש בּה משוּם שחרוּר ותגבּוֹרת.
חשיבוּת יתירה לאיחוּד זה. מי שכּאַב בּאמת על התפּרדוּתם הרת-הפּוּרענוּיוֹת של תל-יוֹסף ועין-חרוֹד בּשעתם3, אי אפשר שלא יתנחם בּמקצת לתיקוּן המעוּוָת, ולוּ גם בּא זה בּאיחוּר זמן. אכן, יש לראוֹת בּזה “אצבּע” התנוּעה. הקרעים נתאחוּ. פּרוֹצס רב מכאוֹבים ועקלקלוֹת נסתיים בּיציאה מתוֹך המבוּכה וּבהתלכּדוּת מחוּדשת. דוֹמה, בּכל ימי העליה השלישית לא היה גוּף חברתי, המנוּסה בּפוּרענוּיוֹת, בּימי-זוֹהר וּבימי-מבוּכה, בּקוֹל עֲנוֹת גבוּרה וּבקוֹל ענוֹת כּשלוֹן, בּפריחה וּבשכוֹל, בּנצחוֹנוֹת וּבמפּלוֹת כּגדוּד העבוֹדה. וּלאחר כּל שנתנסה בּוֹ, וּלאחר עמידה על עֶברי פּי פּחת, וּלאחר ניתוּחים ואבידוֹת קשוֹת – נשאר בּוֹ “הלוּז שבּשדרה” בּעצם נאמנוּתוֹ וקשיוּת ערפּוֹ. אין זה מן החזיוֹנוֹת השכיחים. קוֹרוֹתיו של הגדוּד ראוּיים שיחָקרוּ לכל עוּמקם, לכל טרגיוּתם וּלכל גילוּיי העוֹז והזעזוּעים והנאמנוּת שבּהם. זהוּ פּרק מאַלף בּתוֹלדוֹת תנוּעת העבוֹדה. והחלטתוֹ של הגדוּד להתאַחד עם הקיבּוּץ אף היא יש בּה כּדי לאַלף. עדוּת היא לכּוֹח המוּסרי הפּוֹעם בּלבּוֹת חיילי התנוּעה הנאמנים. כּוֹח זה הוּא שגבר על כּל הניגוּדים והזכרוֹנוֹת המרים. עדוּת נוֹספת היא לעצמתוֹ של הכּוֹח ההוֹלך וגוֹבר בּמהלך יצירתוֹ של הפּוֹעל בּארץ. הכּוֹח ההוֹרס מחיצוֹת וּמקָרב לבבוֹת וּמַתיך בּכוּר המַצרף של הארץ קרוֹבים וּרחוֹקים: כּוֹח האיחוּד.
תשרי תר"צ.