בְּחֹרֶף אֶלֶף תְּשַׁע מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים

הָיוּ יָמִים שֶׁל שֶׁמֶשׁ מְלַטֶּפֶת

עֲשָׂבִים מֵעַל חֻדֵּי בְּרוֹשִׁים זְקוּפִים

סָבִיב לַפַּרְדֵּסִים. אֲנִי

הָיִיתִי מִתְגַנֵּב, קוֹטֵף לִי

פְּרִי לֹא-לִי.

בַּקַּיִץ שֶׁל אוֹתָהּ שָׁנָה

לָקַחְתִּי שִׁילִינְג מֵחַיָּל אוֹסְטְרָלִי,

בֵּאלֹהִים נִשְׁבַּעְתִּי לְהָבִיא לוֹ בַּחוּרָה

וּבָרַחְתִּי עִם הַכֶּסֶף עַל גַּבֵּי

יָצוּל שֶׁל עֲגָלָה, לִקְנוֹת בּוֹ

רְצוּעָה שֶׁל לֶדֶר.

בִּשְׁנַת אַרְבָּעִים וְאַחַת עָבַדְתִּי לַשֶּׁמֶשׁ.

הָיִיתִי בָּא אֶל שְׂפַת-הַיָּם, עוֹקֵד גּוּפִי

לַחוֹל וּמְצַפֶּה שֶׁלְּהָבֶיהָ

יְנַתְּקוּ אֶת הַיְתָרִים מֵעַל אֶבְרִי.

וּבִשְׁנַת אַרְבָּעִים וְשָׁלֹשׁ

חָמַדְתִּי אֶת אֵשֶׁת שְׁכֵנִי.

מֵעֶמְדַּת-תַּצְפִּית בֵּין הַתְּרִיסִים הָיִיתִי

מִתְבּוֹנֵן בָּהּ כִּמְסֻמָּר

בְּגָלוּתָהּ לִי אֲבָרִים לֹא-לִי.

אֵלֶּה אֲחָדִים מֵחֲטָאַי בַּמִּלְחָמָה, וַעֲלֵיהֶם

אֲנִי מוֹדֶה, אֲנִי מוֹדֶה, אֲנִי מוֹדֶה בְּלֵב שָׁלֵם.

טוֹב לְהוֹדוֹת מִלֵּב אָשֵׁם

וּלְהַכּוֹת בְּכָל הַכֹּחַ עַל חָזֶה נוֹשֵׁם

שֶׁלֹּא הָיָה לְמַחֲנָק, בָּרוּךְ הַשֵּׁם.