בָּאָרֶץ הַיְּרֻקָּה הַזֹּאת גְּבָרִים

בִּמְעִילִים מֵעוֹר חַיּוֹת

הָיוּ דּוֹפְקִים נָשִׁים יְהוּדִיּוֹת

בִּזְהִירוֹת, פֶּן יִשָּׁמְעוּ

קוֹלוֹת בִּלְתִּי-שְׁקוּלִים;

וּלְבַד מִזֹּאת, הֵם נִזְהֲרוּ מְאֹד

מִן הַכְּתָמִים הַצְּהֻבִּים.

פַּעַם הִקְפִּידוּ פָּחוֹת:

אֶת מִי שֶׁנִּתְאַוּוּ לְהִתְעַנֵּג עָלָיו מְאֹד

הָיוּ קוֹשְׁרִים אֶל עֵץ, מוֹרְחִים בִּדְבַשׁ

וּמְגָרִים בּוֹ נְחִיל-דְּבוֹרִים;

הָיוּ מְלַקְקִים אֶת שְׁאֵרִית הַדְּבַשׁ

מֵעַל הָאֶצְבָּעוֹת, וְהַקּוֹלוֹת

שֶׁנִּשְׁמְעוּ תּוֹךְ כְּדֵי כָּךְ

נֶחְשְׁבוּ אֶסְתֶּטִיִּים לִמְהַדְּרִין.