יִתָּכֵן שֶׁבְּדַרְכֵי גֶּרְמַנְיָה מִתְלַוִּים אֵלַי
רֵיחוֹת יְהוּדִיִּים, כְּמוֹ, לְמָשָׁל,
רֵיחוֹת שֶׁל תַּבְשִׁילֵי-שַׁבָּת, שֶׁל תַּאֲווֹת,
שֶׁל פַּחַד בְּמַעֲרוּמָיו. הַכֶּלֶב
שֶׁיָּרַשׁ מֵאֲבוֹתָיו (עוֹד מִימֵיהֶם
שֶׁל רַשִׁ"י וְנוֹסְעֵי-הַצְּלָב) אֶת הָרְגִישׁוּת
הָאִינְסְטִינְקְטִיבִית לָרֵיחוֹת הַנַּ"ל,
זִנֵּק עָלַי בְּחוּשׁ הִיסְטוֹרִי מְשֻׁכְלָל.
(וְלֹא הִטְעוּ אוֹתוֹ רֵיחוֹת צִמְחֵי-יַרְקוֹן
צְמָחִים שֶׁל מַיִם וְשֶׁל טַל
שֶׁחָגַרְתִּי אֶת גּוּפִי בָּהֶם כְּמוֹ בְּגַלְגַּל-
אֲוִיר שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל –
הַכֶּלֶב הַנָּבוֹן הָזֶה לֹא הִתְפַּעֵל.)