אֵין לִתְלוֹת אֶת הַקּוֹלָר בַּכֶּלֶב, אֶלָּא בִּבְעָלָיו.
הַלָּה, בְּאֶמְצָעוּת צְלִילָיו, שִׁלַּח בִּי
אֶת הַכֶּלֶב, כְּשֶׁגִּלָּה
כִּי הִנְנִי הוֹלֵךְ שׁוֹלָל
אַחֲרֵי הַיֹּפִי שֶׁל הָאָרֶץ וְהַדּוּמִיָּה מֵעַל
הַמּוּסִיקָה בַּת הַשָּׁמַיִם וְהַבִּירָה הַמְעֻלָּה
בְּקִצּוּר – כָּל הַגֶּמִיטְלִיכְקַיְט הַזֶּה בִּפְעֻלָּה,
כּוֹלֵל הַנִּימוּסִים שֶׁנִּתְבַּרְכוּ בָּם הַבְּרִיּוֹת
שְׂדוֹת-הַדָּגָן וְהַפָּרוֹת הַמְּלֵאוֹת וְהַבְּרִיאוֹת.
עַל כָּךְ אֲנִי מוֹדֶה לוֹ פֹּה, בְּאֶמְצָעוּת הַשִּׁיר
וּמְבַקֵּשׁ בָּזֶה סְלִיחָה וּמְחִילָה
עַל הָאִחוּר, וְזֹאת בִּגְלַל הַבֶּהָלָה.