הַפּוֹעֵל בְּאֵר-שֶׁבַע יָרְדָה לַלִּיגָה הָאַרְצִית

בְּדִיּוּק בַּיּוֹם שֶׁהַלַּוְיָן הַסִּינִי צָף בִּשְׁמֵי הַנֶּגֶב

בּוֹאֲכָה דִּימוֹנָה, צוּף

וְצַפְצֵף: הַמִּזְרָח הוּא אָדֹם.

הַאִם יֵשׁ קֶשֶׁר כָּלְשֶׁהוּ בֵּין הַפֶנוֹמֶנוֹת הָאֵלּוּ?

מַה לַּלַּוְיָן מִסִּין וּלְכָךְ,

שֶׁעַלְעוֹלִים שֶׁל לֵיס פָּרְצוּ

מִמְּקוֹמוֹת לֹא נְכוֹנִים, וְהַשַּׁעַר

הַמְּקוֹמִי נִפְרַץ חֲזֹור וְהִפָּרֵץ

כְּמוֹ הַסְּכָרִים עַל הַיַּאנְג-צֶה (שִׁטְפוֹנוֹת

שֶׁרְבָבוֹת טָבְעוּ בָּהֶם).

נָכוֹן, קָשֶׁה לִמְצֹא קְשָׁרִים בֵּין הַדְּבָרִים,

אַךְ מֵאִידָךְ גִיסָא,

אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים פֹּה בְּתוֹלְדוֹת הָאֱנוֹשׁוּת, אֲשֶׁר בָּהֶן,

כְּמוֹ בַּשִּׁירִים, קוֹרִים

דְּבָרִים בִּלְתִּי-מְשֹׁעָרִים, וְהַקְּשָׁרִים

חוֹזְרִים וּמַפְתִּיעִים אֶת הַצּוֹפִים וְהַחוֹקְרִים.

יְשַׂחֲקוּ לָהֶם הַבַּחוּרִים.