הַיָּמִים מִתְקַצְּרִים וְהוֹלְכִים, וְהַיֶּלֶד

בּוֹנֶה קִיר נִמְשָׁךְ.

הַנָּשִׁים נִרְגְּעוּ וְהִנִּיחוּ סוֹף-סוֹף לִשְׂעָרָן

וְהַיֶּלֶד עוֹדֶנּוּ לוֹקֵט לְבֵנִים

וְדוֹחֶה אֶת שְׁעַת הַשְּׁקִיעָה, כְּמוֹ

הָאָרֶץ אֵינָהּ עֲגֻלָּה.

הַנָּשִׁים מַבִּיטוֹת בַּמַּרְאוֹת

וְאֵין מִי יֹאמַר לוֹ לַחְדֹּל,

וְאֵין מִי יַרְאֶה לוֹ מִדּוֹת נְכוֹנוֹת

בַּמָּקוֹם שֶׁבָּתָּיו נֶהֶרְסוּ וּגְבָרָיו נֶעֶלְמוּ

בַּיּוֹם הַשָּׁוֶה.