(על אנשי גח"ל שנפלו בשדות לטרון במהלך מבצע בן-נון)

נָתְנוּ לָהֶם רוֹבֶה דְּגַם מָאוּזֶר

וַחֲמִשִּׁים כַּדּוּר לְאִישׁ, כִּידוֹן

וּמַיִם בִּמְשׂוּרָה, וְהֵם הָיוּ שׁוּרָה

סַהֲרוּרִית, עַד שֶׁשֶּׁמֶשׁ אַיָּלוֹן

עָבְרָה עַל רָאשֵׁיהֶם לְדֹם.

וְלֹא עָלָה בְּחַיֵּיהֶם לָמֹץ

קְצָת מַיִם מִן הָאֲדָמָה

מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נֻפְּקוּ לָהֶם הַשָּׁרָשִׁים הַמַּתְאִימִים.

הֲלֹא מוּזָר הוּא, כִּי דַּוְקָא הַבַּחוּרִים הָאֵלֶּה, שֶׁכָּל-כָּךְ

הֵיטִיבוּ לְהַבְחִין בְּכָל פְּקֻדָּה

אִם מְבַקְּשִׁים לְהוֹלִיכָם אֶל הַתָּאִים הַמַּחֲנִיקִים, אֶל

הַתַּנּוּר

אוֹ לְמַחְצָבָה, שֶׁבָּהּ הָעֲבוֹדָה עוֹשָׂה אוֹתְךָ חָפְשִׂי

וָחַי; שֶׁכֹּה הֵיטִיבוּ לֶאֱגֹר

קְרוּמִים שֶׁל לֶחֶם וּקְלִפּוֹת שֶׁל תַּפּוּדִים, עָלִים שֶׁל לֶפֶת

לְהַסְתִּיר כְּמוֹ עַכְבָּרִים קְטַנִּים אוֹ כְּמוֹ אוֹגְרִים

וָלֹא לָמוּת. בַּמַּיִם

לֹא הָיָה מַחְסוֹר:

בַּצָּמָא לֹא מֵת אַף יְהוּדִי בְּאוֹשְׁוִיץ אוֹ בְּסוֹבִּיבוֹר.

פַּעַם אַחַת וִיחִידָה הֵם הָלְכוּ בַּשָּׂדוֹת

וּפַעַם אַחַת מִן הָרָאוּי לְהִזָּכֵר בָּהֶם

וְהַדָּבָר אֵינֶנּוּ קַל. רֵאשִׁית,

רַבִּים מֵהֶם לֹא נִרְשְׁמוּ בַּנְּיָרוֹת הַחֲדָשִׁים

וְגַם אִבְּדוּ אֶת כָּל מַכָּרֵיהֶם הַיְשָׁנִים.

מָה אֶפְשָׁר לַחְרֹת עַל מַצַּבְתּוֹ שֶׁל גַּחַלֵץ כָּזֶה

שֶׁאֵין לוֹ שֵׁם וְאֵין לוֹ מִשְׁפָּחָה? אֶת הַמִּסְפָּר

שֶׁהָאֶס אֶס טָבְעוּ לוֹ בִּזְרוֹעוֹ? וְהַשֵּׁנִית,

בְּזִכְרוֹנוֹ שֶׁל מִי יִחְיֶה? אֵין לוֹ הוֹרִים

שֶׁיַּעֲלוּ לָרֶגֶל אֶל קִבְרוֹ, לְאֹרֶךְ הָעוֹנוֹת,

יַשְׁקוּ אֶת שָׁרָשָׁיו

וְאֵין לוֹ חֲבֵרִים שֶׁיְּסַפְּרוּ עָלָיו, לֹא אַלְמָנָה

שֶׁתַּעֲנִיק אֶת שְׁמוֹ לִבְנָהּ.

אֵין רַע בְּלִי טוֹב, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים:

אִם לָמוּת בְּעַד אַרְצֵנוּ, זוֹ הַדֶּרֶךְ הָרְאוּיָה:

לָמוּת בְּלֹא לְהַוֹּות מִטְרָד, בְּלֹא לְהַכְבִּיד

עַל אֲחֵרִים, בְּלֹא לְהָמִית,

לְאַט-לְאַט, אֶת הַזּוֹכְרִים.