- יֵשׁ לִי אֵלֶיךָ שְׁאֵלָה טוֹבָה
לְמַחֲשָׁבָה וְלִכְתִיבָה. זֶה כָּךְ:
הַיּוֹנָה יָצְאָה מֵהַתֵּבָה הַמּוּגַנָּה
וְיוֹנָה יָצָא אֶל הַנָּמֵל, לָלֶכֶת לְנִינְוֵה.
מָה בֵּינֵיהֶם, לְדַעְתְּךָ, מִלְּבַד הַשֵּׁם –
שְׁלִיחוּת-עַל-מַיִם? נַחְשׁוֹלִים? סִכּוּן עַצְמִי?
וְהַבְּדִידוּת! מָה דַּעְתְּךָ עַל הַבְּדִידוּת? תָּאֵר לְעַצְמְךָ
אוֹתָם בִּבְדִידוּתָם.
- וּרְבָבוֹת הָאֲנָשִׁים בַּמַּיִם הַגּוֹאִים
וְהַיְלָדִים הַנְּפוּחִים מִמַּיִם
עַל פִּסְגַּת הָאֲרָרָט?
הֵשַׁבְתִּי עַל שְׁאֵלָתְךָ בִּשְׁאֵלָה,
עָבַרְתִּי גַּם מִן הַמֻּפְשָׁט אֶל הַפָּשׁוּט,
הַהֲמוֹנִי – מַה לַּעֲשׂוֹת,
מִין יְהוּדִי כָּזֶה אֲנִי.