לוגו
מוֹרי הדוֹר אוֹ בּני מֵרוֹז?
מיקום ביצירה:
0%

1

 

ללא נימוּסים

הקוֹנגרס השנתי של סוֹפרי אמריקה, שנתכּנס ימים מוּעטים לפני פּלישת היטלר לרוּסיה, קיבּל החלטה כּנגד התערבוּת אמריקה בּמלחמה “בּין שני אימפּריאליזמים”. לפי דברי השבוּעוֹן הרדיקלי “ניישן” שמר הקוֹנגרס גם בּשאר החלטוֹתיו על “הקו” המשוּתף לכל ההסתדרוּיוֹת הנתוּנוֹת להשגחה קוֹמוּניסטית.

י. פ. הוֹראבּין, סוֹציאליסט אנגלי ידוּע, סוֹפר וצייר, שלח איגרת ל“ליגה של סוֹפרי אמריקה”, וזוֹ לשוֹנה:

“חברים יקרים, אין אני חדל-דמיוֹן לגמרי, ולא הייתי זקוּק לקריאת הספר “למי צילצלוּ הפּעמוֹנים”2, כּדי להבין מה חשבו בּני ספרד הגוּנים עלינוּ, הבּריטים והצרפתים, כּשהיינוּ מחַפּים על “אִי-ההתערבוּת”3 הפּחדנית שלנוּ בּמליצוֹת מצלצלוֹת. עתה איני צריך עוֹד להשתמש בּכּוֹח-המדַמה שלי כּדי לדעת מה הרגישוּ הספרדים – אני יוֹדע זאת מבּשׂרי. פּה בּלוֹנדוֹן, כּשהפּצצוֹת נזרקוֹת – אוֹתה תוֹצרת עצמה שהיתה מַפציצה את מַדריד – הרי זה בּאמת מרעיד את מיתרי הנפש כּשאתה לָמד מן המַניפסט שלכם, כּי בּאמריקה יש סוֹפרים ואמנים הדוֹגלים עדיין בּסיסמת “אי-התערבוּת”, ואשר עיקר דאגתם היא, כּנראה, שמא עלוּלים סיפּוּריהם ושיריהם וּמַסוֹתיהם וספריהם להיוֹת “מקוּצרים”. תוֹדה לכם, חברים יקרים, על שאפשר לצחוֹק בּמלוֹא הפּה בּעוֹלם זעוּף: ויהי נא חסד-אֵל עם נשמוֹתיכם האנינוֹת, הזעירוֹת, המשַמרוֹת עצמן, הבּלתי-מתערבוֹת”.

האם צריך להוֹסיף, כּי אוֹתה איגרת לא הוּשמעה מעל בּימת הקוֹנגרס?


 

“גזרוּ מאמר זה ושמרוּ עליו”

בּ-8 בּספּטמבּר 1939, בּימים הראשוֹנים למלחמה, כּתב אֶפּטוֹן סינקלר, הסוֹפר האמריקאי המפוּרסם, בּז’וּרנַל הקוֹמוּניסטי “ניוּ-מאסאס” (והדברים הוּעתקוּ בּהבלטה רבּה בּססס"ר), לאמוֹר:

“בּשעה שאני כּוֹתב שוּרוֹת אלה נלחמת גרמניה עם פּוֹלין, וּבגמר המלחמה היתה מַציעה שלוֹם לאנגליה וצרפת. אוּלם האנגלים והצרפתים, הסבוּרים כּי אין די להם שוָקים עוֹלמיים וּרוָחים, הכריזוּ מלחמה על גרמניה ואת וינסטוֹן צ’רצ’יל הכניסוּ לתוֹך הקבּינט. – – עמה של אמריקה החליט בּתוֹקף להישאֵר נייטרלי בּמלחמה זוֹ”.

המאמר מסתיים בּמלים: “שמעוּני, גזרוּ מאמר זה ושמרוּ עליו, וּכשהמלחמה תסתיים – תקראוּ בּוֹ מחָדש”.

שמעתי, גזרתי ושמרתי. עוֹד לא נסתיימה המלחמה ואני קוֹרא בּ“ניישן” האמריקאי מכתב למערכת מאת אֶפּטוֹן סינקלר מ-28 בּמַאי 1941, בּוֹ הוּא מבשׂר לקוֹראים, כּי זה עתה שלח מברק לנשׂיא רוּזבלט בּזוֹ הלשוֹן:

“בּמשך עשׂרים שנה היה כּל דבר מאוּחר מדי. איננוּ יכוֹלים להרשוֹת לצי שלנוּ שיהיה עוֹמד בּטל בּשעה שבּן-הבּרית היחיד האפשרי שלנוּ שוֹתת דם עד לגויעה אִטית. אנשינוּ אינם יוֹדעים מה הסכּנה האוֹרבת להם. הם מצפּים להנהגתך. אפּטוֹן סינקלר”.

מאוּחר למַדי, אך עוֹד לא מאוּחר מדי. על כּן לא נשאל עתה, אם שמר גם אפּטוֹן סינקלר על מאמרוֹ מ-8 בּספּטמבּר 1939.


 

כּתוּב שלישי

“מה שנדרש הרי זוֹ הסגוּלה אשר וַשינגטוֹן הרשמית חסרה אוֹתה עד כּדי יאוּש – רוּח לוֹחמת, לוֹהטת, בּעלת דמיוֹן. המדינה מרגישה בּחסרוֹן זה; והיא מבינה כּי הנשׂיא אינוֹ יכוֹל להזרים אוֹתה רוּח בּעוֹרקי הבּיוּרוֹקרטיה אך ורק על ידי דיבּוּרים על אוֹדוֹתיה. צריך שיהיוּ נמצאים אנשים היוֹדעים לפרוֹץ דרך מכשוֹלים וּלבַצע מעשׂים בּמהירוּת, והמוּכנים לתפּוֹס את הממשוּת מבּעד חיצוֹניוּת נוֹחה. מה פּלא אם העם אין דעתוֹ נוֹחה. עד מתי עוֹד יבוֹאוּ אַזהרוֹת חגיגיוֹת תחת מעשׂה תקיף? עד מתי עוֹד ישארוּ סוֹכני-נאצים בּאמריקה בּכסוּת דיפּלוֹמַטים? עד מתי עוֹד נהיה שוֹלחים לאוֹיבינוּ אַספּקה צבאית שישתמשוּ בּה נגד ידידינוּ, וּבסוֹפוֹ של דבר נגדנוּ? למתי אנוּ מתכּוונים לשנוֹת את חוֹק הנייטרליוּת למען הרשוֹת לספינוֹת אמריקאיוֹת שיוֹבילוּ סחוֹרוֹת לבּריטניה? מתי נתחיל להגן על הסחוֹרוֹת אשר אנוּ שוֹלחים?”

כּך שוֹאלת העתוֹנאית פרידה קירצ’וויי. פּרוֹזה פּשוּטה וּבהירה של אֵשת-עֵט בּימינוּ. על נוֹשׂא זה, מעֵבר לשאלה בּמי האָשם – אם בּבּיוּרוֹקרטיה ואם בּפַּאנוֹקרַטיה – כּבר כּתבה לפנים אֵשת-לַפּידוֹת: “אוֹרוּ מֵרוֹז אמר מלאך ה‘, אוֹרוּ אָרוֹר יוֹשביה, כּי לא בּאוּ לעזרת ה’, לעזרת ה' בּגבּוֹרים”.

אלוּל תש"א.



  1. “דבר”, גליוֹן 4928, כ“ז בּּאלוּל תש”א, 19.9.1941. החתימה: משוֹטט.  ↩

  2. סיפּוּר מימי מלחמת האזרחים בּספרד, בּשנוֹת 1939–1936, מאת הסוֹפר האמריקאי אֶרנסט הֶמינגויי. יצא לאוֹר בּעברית.  ↩

  3. כּאשר קם הגנרל פרנקוֹ על הרפּוּבּליקה הספרדית למַגרה וחוֹלל שם מלחמת–דמים, ראוּ שליטי בּריטניה וצרפת לטוֹב לפניהם לעמוֹד מן הצד נוֹכח הנעשׂה בּספרד, בּקבעם עיקרוֹן של “אי–התערבוּת”; בּה בּעת שהכּוֹחוֹת הפאשיסטיים בּאירוֹפּה, היטלר וּמוּסוֹליני, חשוּ מיד להתערב ושלחוּ לגיוֹנוֹת צבא ונשק לעזרת בּן–בּריתם פרנקוֹ.  ↩