לוגו
שְׁאֶלְתֶּם עַל לְבָבִי
מיקום ביצירה:
0%

1

שְׁאֶלְתֶּם עַל לְבָבִי מִי תְמָכוֹ2,

  וְכִרְבוֹת הַתְּלָאָה מִי סְמָכוֹ,

[וְלֹא מֵת] כִּי דְפָקוּהוּ יְגוֹנִים3

  וְאֵיךְ עָמַד וְיָגוֹן לֹא הֲפָכוֹ –

וְאַל נָא תִתְמְהוּ עַל זֹאת, וְתִמְהוּ

  לְרַב נִסִּים4 אֲשֶׁר שָׁכַן בְּתוֹכוֹ

[וְהוּ]א הַיָּם5 אֲשֶׁר יִמְשֹׁךְ נְחָלִים

   וְלֵב אִישׁ בַּעֲבוֹת אַהְבָה מְשָׁכוֹ

כְּמוֹ [כוֹכָב]6 אֲשֶׁר יִקְרַב לְמַרְאֶה

  וְלֹא יֵדַע אֱנוֹשׁ קֵץ מַהֲלָכוֹ.

מְתֵי סוֹדִי, שְׂאוּ שָׁלוֹם לְדוֹדִי7

  וְיִקַּח נָא בְרָכָה מֵחֲנִיכוֹ8,

וְיָקָר מִלְּבָבוֹ9 הוּא בְעֵינָיו

  וְהִנֵּה הוּא לְפָנֶיךָ שְׁפָכוֹ.

פֲּקדְתִּיהוּ לְעֵרָבוֹן10, כְּפָקֹד

  בְּיַד אִישׁ נֶאֱמָן יֹצֵא־יְרֵכוֹ11.

בְּךָ אֶהְ[גֶּ]ה אֲנִי תָמִיד, וְאִם אַתְּ12

  כְּמוֹ אֶחָד אֲנִי הַמַּאֲרִיכוֹ13.

וְחָלִילָה לְנַפְשִׁי מִשְּׁכֹחַ

  בְּרִיתָךְ, [וַ]אֲנִי הָלֹךְ וּבָכוֹ14.

אֲנִי דוֹדִי15 וְדוֹדִי לִי כְנַפְשִׁי

  בְּכָל מָקוֹם דְּרַכְתִּיו אוֹ דְרָכוֹ16

וְרֹאשׁ בֹּשֶׂם וְשֶׁמֶן מֹר, הֲיוּכַל

  לְהַפְסִידוֹ אֱנוֹשׁ אַחַר מְסָכוֹ17?

וְשָׁלוֹם רַב וְחֵן יִקְרַב לְךָ, רַב,

  וְיֶשַׁע רַב אֲשֶׁר לֹא הֶעֱרִיכוֹ18.

[וְשָׁלוֹם גַם] לְאֶלְחָנָן חֲנִיכוֹ19

  וְעַל יַעֲקֹב מְיֻדָּעִי נְסִיכוֹ20.


  1. השיר הזה מקדש לרב נסים בן יעקב איבן שאהן. המשורר מכבד אותו בתור רבו ומביע את אשר הוא מרגיש ביחס אליו.  ↩

  2. עת תמכו: תמך את הלב וכן סמכו.  ↩

  3. כי דפקוהו יגונים איך לא מת בשעה שהיגונים דפקו אותו והדריכהו מנוחה.  ↩

  4. ותמהו לרב נסים וכו': תמהו איך רב נסים הדומה לים הגדול שכן בתוך לבבי הקטן.  ↩

  5. והוא הים וכו': היחס שבינו לבין האחרים הוא כיחס הים לנחל. הוא מושך את כלם בתורתו ובידידותו וכלם הולכים אחריו כנחלים ההולכים אל הים.  ↩

  6. כמו כוכב וכו': הוא דומה לכוכב שאנו מדמים שהוא קרוב אלינו, אך באמת לא ידע איש קץ מהלכו. כלומר אין אנחנו יכולים להעריך את ערכו של רב נסים.  ↩

  7. לדודי, לידידי ואהובי.  ↩

  8. מחניכו: מתלמידו  ↩

  9. ויקר מלבבו וכו', הוא יקר בעיני המשורר מלבבו והוא שופך את לבו לפני רבי נסים.  ↩

  10. פקדתיהו לערבון: פקדתי את הלב לערבון.  ↩

  11. יצא ירכו: בכו. (כך מופיע במקור, וצריך להיות “בנו”. הערת פב"י)  ↩

  12. אתְּ כמו אתָה.  ↩

  13. כמו אחד אני המאריכו וכו': כמו אחד שאין שני לו אני מאריך והוגה בך. וָרַמז ל“מאריכין באחד” של קריאת שמע.  ↩

  14. הלוך ובכה: נפרד ממך ובוכה על הפרידה.  ↩

  15. אני דודי כלומר את כל נפשו ממלא דודי,  ↩

  16. בכל מקום דרכתיו או דרכו: אני קרוב אליו אם גם ירחיקנו מרחק המקום. בכל מקום שיהיה או שאהיה הוא לי כנפשי, ואני הוגה בו.  ↩

  17. אחר מסכו: אחר שמסך אותו נראה את טובו ויקרו.  ↩

  18. וישע רב אשר לא העריכו: יקרב אליו ישע רב אשר אין ערך לו.  ↩

  19. אלחנן חניכו: ר‘ אלחנן בר’ שמריה תלמיד ר' נסים.  ↩

  20. נסיכו: ר‘ יעקב בן ר’ נסים יורש כסאו אחריו.  ↩