שְׁאֶלְתֶּם עַל לְבָבִי / שלמה אבן גבירול

שְׁאֶלְתֶּם עַל לְבָבִי

פרק:

מיקום ביצירה:

שְׁאֶלְתֶּם עַל לְבָבִי מִי תְמָכוֹ²,

וְכִרְבוֹת הַתְּלָאָה מִי סְמָכוֹ,

[וְלֹא מֵת] כִּי דְפָקוּהוּ יְגוֹנִים³

וְאֵיךְ עָמַד וְיָגוֹן לֹא הֲפָכוֹ –

וְאַל נָא תִתְמְהוּ עַל זֹאת, וְתִמְהוּ

לְרַב נִסִּים⁴ אֲשֶׁר שָׁכַן בְּתוֹכוֹ

[וְהוּ]א הַיָּם⁵ אֲשֶׁר יִמְשֹׁךְ נְחָלִים

וְלֵב אִישׁ בַּעֲבוֹת אַהְבָה מְשָׁכוֹ

כְּמוֹ [כוֹכָב]⁶ אֲשֶׁר יִקְרַב לְמַרְאֶה

וְלֹא יֵדַע אֱנוֹשׁ קֵץ מַהֲלָכוֹ.

מְתֵי סוֹדִי, שְׂאוּ שָׁלוֹם לְדוֹדִי⁷

וְיִקַּח נָא בְרָכָה מֵחֲנִיכוֹ⁸,

וְיָקָר מִלְּבָבוֹ⁹ הוּא בְעֵינָיו

וְהִנֵּה הוּא לְפָנֶיךָ שְׁפָכוֹ.

פֲּקדְתִּיהוּ לְעֵרָבוֹן¹⁰, כְּפָקֹד

בְּיַד אִישׁ נֶאֱמָן יֹצֵא־יְרֵכוֹ¹¹.

בְּךָ אֶהְ[גֶּ]ה אֲנִי תָמִיד, וְאִם אַתְּ¹²

כְּמוֹ אֶחָד אֲנִי הַמַּאֲרִיכוֹ¹³.

וְחָלִילָה לְנַפְשִׁי מִשְּׁכֹחַ

בְּרִיתָךְ, [וַ]אֲנִי הָלֹךְ וּבָכוֹ¹⁴.

אֲנִי דוֹדִי¹⁵ וְדוֹדִי לִי כְנַפְשִׁי

בְּכָל מָקוֹם דְּרַכְתִּיו אוֹ דְרָכוֹ¹⁶

וְרֹאשׁ בֹּשֶׂם וְשֶׁמֶן מֹר, הֲיוּכַל

לְהַפְסִידוֹ אֱנוֹשׁ אַחַר מְסָכוֹ¹⁷?

וְשָׁלוֹם רַב וְחֵן יִקְרַב לְךָ, רַב,

וְיֶשַׁע רַב אֲשֶׁר לֹא הֶעֱרִיכוֹ¹⁸.

[וְשָׁלוֹם גַם] לְאֶלְחָנָן חֲנִיכוֹ¹⁹

וְעַל יַעֲקֹב מְיֻדָּעִי נְסִיכוֹ²⁰.

השיר הזה מקדש לרב נסים בן יעקב איבן שאהן. המשורר מכבד אותו בתור רבו ומביע את אשר הוא מרגיש ביחס אליו. ↩
עת תמכו: תמך את הלב וכן סמכו. ↩
כי דפקוהו יגונים איך לא מת בשעה שהיגונים דפקו אותו והדריכהו מנוחה. ↩
ותמהו לרב נסים וכו': תמהו איך רב נסים הדומה לים הגדול שכן בתוך לבבי הקטן. ↩
והוא הים וכו': היחס שבינו לבין האחרים הוא כיחס הים לנחל. הוא מושך את כלם בתורתו ובידידותו וכלם הולכים אחריו כנחלים ההולכים אל הים. ↩
כמו כוכב וכו': הוא דומה לכוכב שאנו מדמים שהוא קרוב אלינו, אך באמת לא ידע איש קץ מהלכו. כלומר אין אנחנו יכולים להעריך את ערכו של רב נסים. ↩
לדודי, לידידי ואהובי. ↩
מחניכו: מתלמידו ↩
ויקר מלבבו וכו', הוא יקר בעיני המשורר מלבבו והוא שופך את לבו לפני רבי נסים. ↩
פקדתיהו לערבון: פקדתי את הלב לערבון. ↩
יצא ירכו: בכו. (כך מופיע במקור, וצריך להיות “בנו”. הערת פב"י) ↩
אתְּ כמו אתָה. ↩
כמו אחד אני המאריכו וכו': כמו אחד שאין שני לו אני מאריך והוגה בך. וָרַמז ל“מאריכין באחד” של קריאת שמע. ↩
הלוך ובכה: נפרד ממך ובוכה על הפרידה. ↩
אני דודי כלומר את כל נפשו ממלא דודי, ↩
בכל מקום דרכתיו או דרכו: אני קרוב אליו אם גם ירחיקנו מרחק המקום. בכל מקום שיהיה או שאהיה הוא לי כנפשי, ואני הוגה בו. ↩
אחר מסכו: אחר שמסך אותו נראה את טובו ויקרו. ↩
וישע רב אשר לא העריכו: יקרב אליו ישע רב אשר אין ערך לו. ↩
אלחנן חניכו: ר‘ אלחנן בר’ שמריה תלמיד ר' נסים. ↩
נסיכו: ר‘ יעקב בן ר’ נסים יורש כסאו אחריו. ↩