וְעֵינִי שָׁקְטָה / שלמה אבן גבירול

וְעֵינִי שָׁקְטָה

פרק:

מיקום ביצירה:

וְעֵינִי שָׁקְטָה בִּמְעַט תְּנוּמָה / וְרָאִיתִי כְּכוֹכָב בָּאֲדָמָה,

וְשָׂמַחְתִּי עֲלֵי נָפְלוֹ בְיָדִי / וְשַׂשְׂתִּי כַּעֲלֵי גָבִישׁ וְרָאמָה²,

כְּאִלּוּ הֶעֱלָהוּ יוֹצְרוֹ עֵת / הֱקִיצוֹתִי וְאֵין עִמִּי מְאוּמָה.

שיר זה מספר על חלום שחלם, ↩
ועיני וכו‘, כלומר בעת שעיני שקטה בתנומה ראיתי ככוכב שנפל בידי ושמחתי עליו כעל גביש וראמה, אבנים יקרות, אך כאשר הקיצותי אין עמי מאומה, ודומה כאלו יוצרו, ה’ העלהו שוב — את הכוכב — אל השמים. ↩