כָּתַב סְתָיו בִּדְיוֹ מְטָרָיו וּבִרְבִיבָיו / וּבְעֵט בְּרָקָיו הַמְּאִירִים וְכַף עָבָיו3
מִכְתָּב עֲלֵי־גַן מִתְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן4 / לֹא נִתְכְּנוּ כָהֵם לְחשֵׁב בְּמַחְשָׁבָיו5.
לָכֵן בְּעֵת חָמְדָה אֲדָמָה פְּנֵי־שַׁחַק / רָקְמָה עֲלֵי בַדֵּי עֲרוּגוֹת כְּכוֹכָבָיו6.
-
במאמר “כתב סתיו ושירים אחרים שיוחסו לאבן גבירול בשגגה”, תרביץ פג, ד (תשע"ה), עמ' 605–634, מראה יונתן ורדי שמחבר השיר הוא שמואל הנגיד ולא אבן גבירול ↩
-
תאור הגן אחרי הגשם. ↩
-
כתב סתיו וכו' הסתיו, החרף כתב; המטר והרביבים הם הדיו, הברק הוא העט והענן הוא הכף המחזיק בעט. ↩
-
מכתב עלי גן וכו' הגן הוא הניר והפרחים בעלי צבע תכלת וארגמן הם הכתב והמכתב. ↩
-
לא נתכנו כהם וכו', שום חושב מחשבות לא יוכל במחשבותיו לכתב מכתב כזה. ↩
-
לכן בעת חמדה וכו', כאשר האדמה חמדה את פני השמים וחפצה להדמות אליהם רקמה לה על בדי, ענפי וקני הערוגות, פרחים הדומים לכוכבים. ↩