לִבִּי בְמִזְרָח וְאָנֹכִי בְּסוֹף מַעֲרָב2
אֵיךְ אֶטְעֲמָה3 אֵת אֲשֶׁר אֹכַל וְאֵיךְ יֶעֱרַב
אֵיכָה אֲשַׁלֵּם נְדָרַי וֶאֱסָרַי4 בְּעוֹד
צִיּוֹן בְּחֶבֶל אֱדוֹם וַאְנִי בְּכֶבֶל עֲרָב5
יֵקַל בְּעֵינַי עֲזֹב כָּל־טוּב סְפָרַד6 כְּמוֹ
יֵקַר בְּעֵינַי רְאוֹת עַפְרוֹת דְּבִיר נֶחֱרָב:7
-
שיר געגועים לציון. ↩
-
במזרח: בארץ־ישראל; מערב ספרד. ↩
-
אטעמה: אמצא טעם וינעם לחכי. ↩
-
נדרי ואסרי: אסר כמו נדר; כנראה שנדר לעלות לארץ, והיה קשה לעלות מפני שהיו הדרכים משבשים בגייסות מסעי הצלב. ↩
-
חבל אדום: ר' יהודה גר בספרד הנוצרית. כבל ערב, בכבלי הערבים. אז היתה הארץ בידי המוסלימים. ↩
-
יקל בעיני וכ"ו. כשם שיקר בעיני לראות את ארץ־ישראל החרבה כך קל לי לעזב את כל טוב ספרד. ↩
-
דביר, בית־המקדש. ↩