כִּי אֶשְׁמְרָה שַׁבָּת – אֵל יִשְׁמְרֵנִי,
אוֹת הִיא לְעוֹלְמֵי עַד בֵּינוֹ וּבֵינִי.
אָסוּר מְצֹא חֵפֶץ, לַעְשׂוֹת דְּרָכִים,
גַּם לְדַבֶּר בּוֹ דִּבְרֵי מְלָכִים.
דִּבְרֵי סְחוֹרָה אוֹ דִבְרֵי צְרָכִים –
אֶהְגֶּה בְּתוֹרַת אֵל וּתְחַכְּמֵנִי.
בּוֹ אֶמְצְאָה תָמִיד נֹפֶשׁ לְנַפְשִׁי,
הִנֵּה לְדוֹר רִאשׁוֹן נָתַן קְדוֹשִׁי
מוֹפֵת, בְּתֵת לֶחֶם מִשְׁנֶה בְּשִׁשִּׁי –
כָּכָה בְּכָל שִׁשִּׁי יַכְפִּיל מְזוֹנִי!
רָשַׁם בְּדָת הַיּוֹם חֹק אֶל סְגָנָיו:
בּוֹ לַעֲרֹךְ לֶחֶם פָּנִים לְפָנָיו,
עַל כֵּן לְהִתְעַנּוֹת עַל פִּי נְבוֹנָיו
אָסוּר, לְבַד מִיּוֹם כִּפּוּר עֲוֹנִי.
הַיּוֹם מְכֻבָּד הוּא, יוֹם תַּעֲנוּגִים,
לֶחֶם וְיַיִן טוֹב, בָּשָׂר וְדָגִים,
מִתְאַבְּלִים בּוֹ הֵם אָחוֹר נְסוֹגִים –
כִּי יוֹם שְׂמָחוֹת הוּא וִישַׂמְּחֵנִי.
מֵחֵל מְלָאכָה בוֹ – סוֹפוֹ לְהַכְרִית,
עַל כֵּן אֲכַבֵּס בּוֹ לִבִּי בְּבוֹרִית,
אֶתְפַּלֲלָה אֶל אֵל עַרְבִית וְשַׁחְרִית,
מוּסָף וְגַם מִנְחָה כִּי יַעֲנֵנִי.