לוגו
הַנָּסִיךְ מִיכַאיְלוֹ רֶפְּנִין
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

(ע"פ א.ק. טוֹלְסְטוֹי)

עוֹרֵךְ כֵּרָה סוֹאֶנֶת מֵאָז עֲרֹב הַיּוֹם

אִיבַאן, הַצַּאר שֶׁל רוּסְיָה, “הַמֶּלֶךְ הָאָיֹם”.


עַל שֻׁלְחֲנוֹת הַמֶּלֶךְ בּוֹרְקִים כַּדֵּי-זָהָב.

אוֹפְּרִיצְ’נִיקִים בְּנֵי-פַּחַז מִתְהוֹלְלִים יַחְדָּו.


נִתָּז, נִשְׁפָּךְ הַיַּיִן עַל מַרְבַדֵּי-פְּאֵר;

שָׁרִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ מֵיטַב יוֹדְעֵי-זַמֵּר.


שָׁרִים לוֹ הַ“גּוּסְליַרִים” גְּבוּרוֹת יְמֵי-עָבָר –

כִּבּוּשׁ עָרֵי-טַטַרִים עַל ווֹלְגָה הַנָּהָר.


אַךְ לִגְדֻלָּה מִקֹּדֶם – נַפְשׁוֹ אֵינָה שְׂמֵחָה;

פּוֹקֵד עַל שַׂר-מַשְׁקָיו הוּא לָתֵת לוֹ מַסֵּכָה:


"אוֹפְּרִיצְ’נִיקִים, בְּנֵי-חַיִל, הַצְהִילוּ-נָא פָּנִים!

נַגְּנוּ, פִּרְטוּ עַל נֵבֶל, נוֹגְנֵי הָאֳמָנִים!


מַסְוֶה-לֵצִים שָׂמֵחַ אִישׁ-אִישׁ עָלָיו יָשִׂים!

אֲנִי הוּא הַפּוֹתֵחַ מְחוֹל-מְתֻחְפָּשִׂים!"

…….


כָּל אִישׁ הֵרִים גָּבִיעַ. מִכָּל הַמְּסֻבִּין

לֹא קָם וְלֹא הֵרִיעַ רַק הַנָּסִיךְ רֶפְּנִין:


"הוֹ, מֶלֶךְ רָם, שָׁכַחְתָּ צַו-אֵל וְצַו-כָּבוֹד!

אוֹפְּרִיצְ’נִיקִים הִפְקַדְתָּ לִשְׁמוֹר עַל כֵּס-הַהוֹד!


אֶת כַּת שֵׁדֵי-הַתֹּפֶת גָּרֵש מִכִּסְאֲךָ!

וְכִי יָאֶה לַמֶּלֶךְ לִרְקוֹד בְּמַסֵּכָה?"


הִזְעִים הַמֶּלֶךְ עַיִן: "בְּלוֹם פִּיךָ, הַסּוֹרֵר!

וַדַּאי זֶה גֹדֶשׁ-יַיִן עַזּוּת בְּךָ עוֹרֵר.


אַל אֹמֶר עוֹד, אַל הֶגֶה! לְבַשׁ מַסְוֵה-לָצוֹן,

וָלֹא – יִתַּם כָּרֶגַע יוֹמְךָ הָאַחֲרוֹן!"


אָז קָם הֵרִים קֻבַּעַת רֶפְּנִין, יָשָׁר וָתָם:

אוֹפְּרִיצְ’נִינָה פּוֹשַׁעַת – תֹּאבַד-נָא לְעוֹלָם!


יְחִי לָעַד מַלְכֵּנוּ! יִמְשׁוֹל נָא בְּכָבוֹד

בָּעָם כְּדַת-חֻקֵּנוּ, כְּדֶרֶךְ הָאָבוֹת!


יִבְזֶה וְאַל יֹאהַב עוֹד חַנְפָן חֲדַל-בּוּשָׁה!

וּבִי – אֵין פַּחַד-מָוֶת: מַסְוֶה לֹא אֶלְבְּשָׁה!"


אֶת הַמַּסְוֶה בְּנַעַל רָמַס הוּא בְּחֶרְפָּה;

גְּבִיעוֹ נָפַל מִמַּעַל בְּרַעַשׁ לָרִצְפָּה…


– “וּבְכֵן, תָּמוּת, עַז-מֵצַח!” – הִרְעִים עָלָיו הַצַּאר.

שֻלַּח, נִנְעַץ כְּלִי-רֶצַח – כָּרַע-נָפַל הַשַׂר.


וְשׁוּב נוֹצֵץ יֵין-אֹדֶם, מֻשֶּׁקֶת כּוֹס אֶל כּוֹס,

אוֹפְּרִיצְ’נִיקִים כְּקֹדֶם יוֹסִיפוּ לָעֲלוֹס.


אָזְנַיִם תְּצִלֶּינָה מִצָּהֳלָה כְּלָלִית –

אַךְ אֵין שִׂמְחָה מִמֶּנָּה בְּנֶפֶשׁ הַשַּׁלִּיט:


"חָפְזָה יָדִי לִרְצוֹחַ עַבְדִּי הַטּוֹב לַשָּׁוְא!

שׁוּב לֹא אוּכַל לִשְׂמוֹחַ – אַבֵל אֲנִי עַכְשָׁו".


לַשָּוְא נִשְׁפָּךְ עוֹד יַיִן עַל מַרְבַדֵּי-פְּאֵר,

לַשָּׁוְא שָׁרִים עֲדַיִן מֵיטַב יוֹדְעֵי-זַמֵּר


שָׁרִים אוֹתָם גּוּסְליַרִים גְּבוּרוֹת יְמֵי-עָבָר,

כִּבּוּשׁ עָרֵי טַטַרִים עַל ווֹלְגָה הַנָּהָר.