(אַגָּדָה לִיטָאִית)
בּוּֽדְרִיס – שְׁלשֶׁת בָּנִים לוֹ. בַּחוּרִים חֲסֻנִּים לוֹ.
מְכַנֵּס אֶת שְׁלשְׁתָּם וּמַכְרִיז הוּא:
"הֵי, הָכִינוּ כַּצֹּרֶךְ סוּסֵיכֶם אֱלֵי אֹרַח –
וְכָל חֶרֶב וָרֹמַח הַשְׁחִיזוּ!
הוֹדִיעוּנִי הַלַּיִל עַל שְׁלֹשָה מַסְעֵי־חַיִל,
שֶׁבְּוִֽילְנָא בַּסֵּתֶר תִּכְנֵנוּ:
אוֹֽלְגֶרְד יַעַל עַל רוּסְיָה, קֵיֽסְטוּט יַעַל עַל פְּרוּסְיָה
וּסְקִירְגֵיֽלוֹ – עַל לְיַאֽכִים שְׁכֵנֵינוּ.
מַהֲרוּ הַחֲזִיתָה, כַּיָּאֶה לִבְנֵי־לִיטָא!
שְׁלָשְׁתְכֶם – עַזֵּי זְרוֹעַ וָמֹתֶן.
אָנֹכִי כְּבָר זָקַנְתִּי, אַךְ בָּכֶם הֶאֱמַנְתִּי.
כָּל שָׁלֹש הַדְּרָכִים – מַתְאִימוֹת הֵן.
לֹא יִהְיֶה זֶה בִּישׁ־גַּֽדָּא שֶׁיַּחְדּוֹר נוֹבוֹגְרַדָה
עִם צְבָא אוֹֽלְגֶרְד לְיוֹם אוֹ יוֹמַיִם:
עוֹר־צַבָּל, בִּגְדֵי־הֶדֶר בָּהּ יִמְצָא בְּכָל חֶדֶר,
וְכַסְפֵּי סוֹחֲרֶיהָ – כַּמַּיִם.
הַשֵּׁנִי יִסְתַּפֵּחַ אֶל צְבָא קֵיסְטוּט צָלֵחַ –
לְהַכּוֹת צַלְבָּנִים שׁוֹק־עַל־יֶרֶךְ.
לְאוֹתָם בְּנֵי־בְּלִיַעַל – אַבְנֵי־חֵן עַל כָּל שַׁעַל,
וְעַנְבָּר שָׁם – כַּחוֹל עֲלֵי דֶרֶךְ.
הַשְּׁלִישִׁי – יִתְמַזֵּל לוֹ בּפוֹלִין עִם סְקִירְגֵֽילוֹ.
אֵין שָׁם עשֶׁר שֶׁל רוּס אוֹ גֶרְמַנְיָה;
אַךְ יִמְצָא שָׁם כְּלֵי־זַיִן, שֶׁטּוֹבִים מֵהֶם אַיִן –
וְיָבִיא גַם כַּלָּה מִפּוֹלַנְיָה.
בַּת־פּוֹלִין מְבֹרֶכֶת בְּרֹב גְּרַצְיָה מוֹשֶׁכֶת;
עַלִּיזָה הִיא כְּמוֹ חֲתַלְתֶּלֶת;
אֵין כְּלֹבֶן פָּנֶיהָ, אֵין כְּזֹהַר עֵינֶיהָ –
בְּקִצּוּר, אֵין כָּמוֹהָ בַּחֶלֶד!
שָׁם גַּם לִי בְּעֵת־נֹעַר נִמְצְאָה יְפַת־תֹּאַר,
אֵשֶׁת־חֵן שֶׁכָּל אֵלֶּה הָיוּ לָהּ.
כְּבָר גָּוְעָה וְאֵינֶנָּה, אַךְ תָּמִיד אֶזְכְּרֶנָּה
בְּנָשְׂאִי אֶת הָעַיִן הַגְּבוּלָה".
הַבָּנִים הֶאֱזִינוּ: “כִּדְבָרֶיךָ, אָבִינוּ!”
וְיָצְאוּ לַפְּשִׁיטוֹת וְלַטֶּרֶף.
יְמֵי־סְתָו כְּבָר עָבָרוּ. הַבָּנִים לֹא חָזָרוּ.
בּוֹֽדְרִיס – מַר לוֹ: “הִכּוּם לְפִי־חֶרֶב!”
בְּיוֹם שֶׁלֶג וָסַעַר טָס פָּרָשׁ בִּמְלוֹא־דַהַר.
פַּרְוָתוֹ – מִין כְּבֻדָּה חֲבוּיָֽה בָּהּ.
– בְּנִי, דּוֹמַנִי אַרְגָּז הוּא? רוּבָּלִים בּוֹ נִגְנָזוּ?
– לֹא, כַּלָּה מִפּוֹלַנְיָה הִיא, אַבָּא!
שׁוּב בְּשֶׁלֶג וָסַעַר טָס פָּרָשׁ בִּמְלוֹא־דַהַר.
פַּרְוָתוֹ – מִין כְּבֻדָּה חֲבוּיָֽה בָּהּ.
– בְּנִי, שְׁלָלְךָ – לֹא שְׁלַל־עֹנִי! מַהוּ? עשֶׁר טֶבְטוֹנִי?
– לֹא, כַּלָּה מִפּוֹלַנְיָה הִיא, אַבָּא!
מִתּוֹךְ שֶׁלֶג וָסַעַר הַשְּׁלִישִׁי בָּא בְּדַהַר,
וְאַף הוּא – פַּרְוָתוֹ מְגֻדֶּשֶׁת.
בּוּֽדְרִיס – אִישׁ בַּעַל־מֹחַ: בְּלִי לַחְקוֹר לַמַּלְקוֹחַ,
הוּא מַכְרִיז חֲתֻנָּה מְשֻלֶּשֶׁת.