פיוט לקריאת התורה (לשמחת תורה?)

אֲצוּלָה לְפָנִים בְּכִסֵּא עֲרָבוֹת,

לְאֶרֶץ מְשׁוּכָה בְּחַבְלֵי אֲהָבוֹת.

בְּאָרוֹן גְּנָזָהּ אֲבִיר הַתְּעוּדָה,

וְעִזּוּז צְפָנָהּ בְּחַדְרֵי לְבָבוֹת.

רְבִיד חֵן נְתַתָּהּ, מְסַיֵּם, חֲתַמְתָּהּ,

בְּפֶה הֶחֱלַצְתָּהּ כְּגֶשֶׁם נְדָבוֹת.

הֲמוֹנֵי חֲסָדִים תְּשַׁלַּח סְבִיבָךְ

וּבִמְצוֹק זְמַנָּךְ תְּהִי לָךְ רְחוֹבוֹת.

מְאוֹרָהּ בְּיוֹמָךְ וְלֵילָךְ יְאִירָךְ,

אֲבָל לֹא כְשֶׁמֶשׁ תְּכֻסֶּה בְּעָבוֹת.

שְׂמַח, כִּי בְשֶׁלָּהּ תְּאֻשָּׁר תְּבֹרָךְ

בְּכָל הַבְּרָכוֹת אֲשֶׁר בָּהּ כְּתוּבוֹת.