גאולה (? לסוכות)

אֵל חַי יוֹאֵל וּמָנָה / תְּפִלּוֹתֵינוּ הַזַּכּוֹת,

וּמַכָּתֵנוּ הַיְשָׁנָה / יְרַפֵּא וְלֹא יוֹסִיף לְהַכּוֹת,

וְאֶל בֵּית כְּבוֹדוֹ בִּרְנָנָה / תַּעֲלֶינָה נְפָשׁוֹת מְחַכּוֹת

מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה, / לָחֹג אֶת הַסֻּכּוֹת.

בּוֹרֵא הַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ – / בְּמִצְרַיִם הֶרְאָה גְאוֹנוֹ,

וּפָדָה עַם וּקְרָאוֹ בְנוֹ / וְכָרַת בְּרִית בֵּינוֹ וּבֵינוֹ,

נְצָרָהוּ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ / וּפָרַשׂ לְמָסָךְ עֲנָנוֹ,

כְּרוֹעֶה אֲשֶׁר יִרְעֶה צֹאנוֹ / לְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת.

רָצוֹן תַּעֲטֶה כְצִנַּת / גִּבּוֹר שׁוֹמְרֵי תְעוּדָתָךְ,

וְתָסִיר מֵהֶם מְגִנַּת / לֵב, – וְעָשׂוּ עֲבוֹדָתָךְ,

וְיַעֲלוּ עוֹלוֹת בִּנְגִינַת / לְוִיִּים, וְתִקָּרֵא דָתָךְ

כִּימֵי קֶדֶם, בְּמוֹעֵד שְׁנַת / הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת.

הָיוּ אֲבוֹתֵינוּ שְׁלֵמִים, / שְׂמֵחִים בְּקִרְיָה נֶאֱמָנָה,

שָׁמְנוּ וּבָעֲטוּ בִנְעִימִים, / וְעוֹדָם כְּכִפָּה רַעֲנָנָה,

וּבָזוּ בְּחַג שִׁבְעַת יָמִים – / אָז גָּלוּ שִׁבְעִים שָׁנָה,

וּבְשׁוּבָם עָשׂוּ תְּמִימִים / בָּאִים־מִן־הַשְּׁבִי סֻכּוֹת.

מָתַי עִתִּים נֶחְרָצוֹת / תַּגַּעְנָה, וּבָא יוֹם גֵּאֶה –

יוֹם תּוּפַרְנָה כָּל עֵצוֹת / יָעַץ צָר עַל עַם נִכְאֶה?

אָז נִפָּדֶה בְמַעֲרָצוֹת – / וְשָׁלֹשׁ רְגָלִים נֵרָאֶה

אֶת פְּנֵי אֲדֹנָי: בְּחַג מַצּוֹת / וְחַג שָׁבוּעוֹת וְחַג סֻכּוֹת.