(עושה השלום לשמיני עצרת)

אֵל חַי יִפְתַּח הַשָּׁמַיִם,

יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ מָיִם!

בַּעֲבוּר טוֹב מְעַט עֲשֵׂה רַב נִמְרָץ –

בְּצִדְקַת נָבִיא מֵאָהֳלוֹ רָץ

וְאָמַר: יֻקַּח נָא מְעַט מָיִם.

רֵוֵּה תְרַוֶּה פְּנֵי הָאֲדָמָה –

בְּצִדְקַת נָבִיא לְאָבִיו דָּמָה

וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת הַמָּיִם.

הוֹרֵד גֶּשֶׁם בְּתִתְּךָ קוֹלוֹת –

בְּצִדְקַת נָבִיא הִצִּיג מַקְלוֹת

בָּרְהָטִים, בְּשִׁקֲתוֹת הַמָּיִם.

מַיִם שָׁאֲלוּ בָנִים בְּקָרְאָם –

בְּצִדְקַת נָבִיא וּבָנָיו, בְּבוֹאָם

אֶל אֹהֶל מוֹעֵד יִרְחֲצוּ מָיִם.

בָּרֵךְ דָּגָן וְתִירוֹשׁ וְזָיִת –

בְּצִדְקַת נָבִיא נֶאֱמַן בַּיִת,

הִכָּה צוּר וַיַָּזוּבוּ מָיִם.

מַלֵּא שְׂחוֹק פִּי בִּבְכִי עֲנָנִים –

בְּצִדְקַת נָבִיא שָׂם גִּבְעוֹנִים

חֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי מָיִם.

הַרְבֵּה לֶחֶם לְבָבִי יִסְעָד –

בְּצִדְקַת נָבִיא הִתְפַּלֵּל בְּעַד

עַם נִקְבְּצוּ וַיִּשְׁאֲבוּ מָיִם.

דּוֹרֵשׁ גֶּשֶׁם הַיּוֹם יְרֻחָם –

בְּצִדְקַת נָבִיא בְּאוֹיְבָיו נִלְחַם

וַיֹּאמַר: מִי יַשְׁקֵנִי מָיִם?

יְצַו אֵל לְהַשְׁקוֹת עַמּוֹ בְחִירוֹ –

בְּצִדְקַת נָבִיא צִוָּה בְסִפְרוֹ:

שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם.

הָטֵב לְאֵשֶׁת אֵרַשְׂתָּ לָךְ –

בְּצִדְקַת נָבִיא לְאִשָּׁה הָלַךְ

וַיֹּאמַר: קְחִי לִי מְעַט מָיִם.

גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף לְנִלְאָה –

בְּצִדְקַת נָבִיא פְּלָאִים הֶרְאָה

אַף הוּא, וַיַּכֶּה אֶת הַמָּיִם.

בְּצִדְקְךָ לְבַדְּךָ עַמְּךָ חָיָה

וְצִדְקַת נְבִיאִים יַזְכִּיר, וְהָיָה

כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם.