(פיוט לקריאת התורה (לשמחת תורה)

אַשְׁרֶיךָ הַר הָעֲבָרִים, / עַל הֶהָרִים הַגְּבוֹהִים,

יַעַן בָּךְ מִבְחַר קְבָרִים – / הַקֶּבֶר אִישׁ הָאֱלֹהִים.

בִּלְבָבִי לַבָּה, וְכַף אַךְ / עַל מוֹת צִיר נֶאֱמָן, אֲשֶׁר לֹא

קָם עוֹד כָּמֹהוּ, וּמַלְאָךְ / נִרְאָה מִתּוֹךְ הַסְּנֶה לוֹ;

בּוֹעֵר בָּאֵשׁ הַסְּנֶה – אַךְ / לֹא נֶאְכַּל עַצְמוֹ וְחֵילוֹ.

וַיּוֹאֶל עֵינָיו לְהָרִים – / וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים,

הִסְתִּיר פָּנָיו הַיְּקָרִים / מֵהַבִּיט אֶל הָאֱלֹהִים.

רַבּוּ מוֹפְתָיו, אַךְ בְּאָמְנָה / אֵל חַי עָשָׂמוֹ בְעָצְמָה,

הוּא הוֹרִיד דָּת נֶאֱמָנָה, / דָּת מָלְאָה דַּעַת וְחָכְמָה

קַבֵּל הוֹרֶיךָ – וְאַל נָא / תִּשְׁאַל: אֵיךְ הָיוּ וּבַמָּה

הַנִּפְלָאִים הַזְּכוּרִים – / לָמָּה יִקְצֹף הָאֱלֹהִים?

הַדּוֹבְרִים עָלָיו שְׁקָרִים / לֹא הֶאְמִינוּ בֶּאֱלֹהִים.

הוּא הוֹרִיד לוּחוֹת שְׁנָיִם, / וּבְעֵת תָּעִיתִי בְמַעְלִי –

אַרבָּעִים יוֹם פַּעֲמַיִם / לֹא אָכַל לֶחֶם בְּשֶׁלִּי.

אֵיךְ אֹכַל לֶחֶם וּמַיִם / אֶשְׁתֶּה – כִּי נֶאְסַף פְּלִילִי?

בְּחַיָּיו פֵּרַשׁ לִי אֲמָרִים / אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים,

וּבְמוֹתוֹ בֵּרַךְ יְשָׁרִים – / וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים.

מַה נִּכְבַּד מִקְרָא וּמִדְרַשׁ / דָּת, הָיְתָה אָמוֹן בְּשָׁחַק;

הוֹרִישָׁהּ עָנָו – וְיָרַשׁ / דּוֹר מִדּוֹר, קָרוֹב – לְמֶרְחָק,

וִיסוֹד הַשֵּׁם הַמְּפֹרָשׁ / עַל סֵפֶר ׳וְאֵלֶּה שְׁמוֹת׳ חָק –

׳וַיִּקְרָא׳ סוֹד הַסְּפָרִים / ׳וַיְדַבֵּר׳ אִתּוֹ אֱלֹהִים,

דִּבֶּר ׳אֵלֶּה הַדְּבָרִים׳ / וּ׳בְרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים׳.