(אהבה)

לִפְלֵיטַת בֵּן בְּכוֹר / אַהֲבַת כְּלוּלָה זְכֹר!

אָבִי, הֲתִטֹּשׁ בְּנֵי־/אֵיתָן, וְלֹא תַעֲנֶה

בִנְךָ – וְהוּא נַעֲנֶה? / שׁוּר, כִּי זֶה הַבְּכֹר!

׳בְּכוֹרִי, וְאִם אָב אֲנִי – / אַיֵּה כְבוֹד מַעֲנִי?

בָּאתִי לְמַעְנָךְ, בְּנִי, / וְהִכֵּיתִי כָל בְּכֹר.׳

רְחוּמֶיךָ זָנְחוּ / דָתְךָ, וְאִם שָׁכְחוּ –

כִּפְלַיִם לָקְחוּ, / כִּי זֶה מִשְׁפַּט הַבְּכוֹר.

׳מִמַּעְיַן יְשׁוּעָה שְׁאַב / וּלְקֵץ פְּדוּתִי תְּאָב –

וּתְשִׂימֵנִי לְאָב / וַאֲנִי אֲשִׂימְךָ בְּכוֹר.׳