(סילוק (לפסח)

אֶל תְּכוּנָתְךָ נִכְסְפוּ אֲנָשִׁים,

בָּם שְׁכִינָתְךָ וּמְקוֹמְךָ מְבַקְּשִׁים.

רוּם מְעוֹנָתְךָ מָלְאָה לְאִישִׁים,

הוֹד תְּמוּנָתְךָ נְבִיאִים מְפָרְשִׁים,

מִתְּבוּנָתְךָ חָכְמוּ נְפָשִׁים –

אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדֹשִׁים.

קְדוֹשִׁים אֲשֶׁר שַׁתָּם / נוֹשְאִים בְּאַרְבַּעְתָּם / כִּסֵּא יְקָר נַעֲלֶה –

בֵּינְךָ וּבֵינֵימוֹ / פַּרְגּוֹד, וּפָנֵימוֹ / כִּסּוּ וְאֵין גּוֹלֶה.

רָצִים עֲלֵי מַעְגַּל / צֶדֶק, עֲלֵי גַּלְגַּל / מֵעֵין אֱנוֹשׁ נִפְלֶה.

הַכֹּל תְּהִלָּתְךָ / מַגִּיד, וְזוּלָתְךָ / חָסֵר וְאַתָּה מָלֵא.

מוֹרֶה לְאִישׁ שִׂכְלוֹ / כִּי מַהֲלָלָךְ לֹא / יֶחְסַר וְלֹא יִכְלֶה.

אָכֵן קְדוּשָׁתְךָ / יָאְתָה לְנַחְלָתְךָ – / וּבְכֵן וְלָךְ תַּעְלֶה!

אַתָּה אֵל מִסְתַּתֵּר, לְךָ הַמַּלְכוּת תֵּאוֹת,

בְּרִיאוֹתֶיךָ יְעִידוּךָ – וְעֵינֵינוּ רוֹאוֹת:

רֻבֵּי חָכְמוֹת מִבַּיִת וּמִחוּץ מְלֵאוֹת.

הֲלֹא אַתְּ מִקֶּדֶם עָשִׂיתָ נִפְלָאוֹת.

מִמִּצְרַיִם הוֹצֵאתָ אֶבֶן הָרֹאשָׁה תְּשׁוּאוֹת,

וַתַּבְטַח עַמְּךָ עַל פִּי הַנְּבוּאָה בְּמַרְאוֹת –

כִּי כֵן נִכְתַּב בְּסֵפֶר הַנְּבוּאוֹת:

כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת.

בִּיצִיאַת מִצְרַיִם יָצְאוּ נֶחְפָּזִים בְּנֵי אֶפְרָיִם,

כִּי כֵן כָּתוּב: בְּחִפָּזוֹן יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם;

וּבְבִיאַת הַגּוֹאֵל לְאַרְצָם בְּנַחַת יָבוֹאוּ,

כִּי כֵן כָּתוּב: כִּי לֹא בְּחִפָּזוֹן תֵּצֵאוּ.

בִּיצִיאַת מִצְרַיִם בִּקְּשׁוּ לְהָרְגָם צָרֵיהֶם,

כִּי כֵן כָּתוּב: וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם;

וּבְבִיאַת הַגּוֹאֵל כָּל גּוֹי יִכְתֹּב יָדוֹ לִהְיוֹת עִמָּדִי,

כִּי כֵן כָּתוּב: וְהֶחֱזִיקוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים בִּכְנַף אִישׁ יְהוּדִי.

בִּיצִיאַת מִצְרַיִם לֹא נָכוֹן לִבָּם בִּזְרוֹעַ חָשׂוּף,

כִּי כֵן כָּתוּב: וַיַּמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף;

וּבְבִיאַת הַגּוֹאֵל לֹא יִרְשְׁעוּ, אַךְ יִשְׁמְרוּ הַחֻקִּים,

כִּי כֵן כָּתוּב: וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים.

בִּיצִיאַת מִצְרַיִם הִשְׁקֵיתָ צְמֵאֶיךָ וְהֶאֱכַלְתָּ רְעֵבֶיךָ,

כִּי כֵן כָּתוּב: וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִיבֶךָ;

וּבְבִיאַת הַגּוֹאֵל כַּיּוֹנִים אֶל אֲרֻבּוֹתֵיהֶן יִדְאוּ,

כִּי כֵן כָּתוּב: לֹא יִרְעֲבוּ וְלֹא יִצְמָאוּ.

בִּיצִיאַת מִצְרַיִם זִנֵּב בֶּן פִּלֶגֶשׁ עֲדַת אֵל,

כִּי כֵן כָּתוּב: וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֵם בְּיִשְׂרָאֵל;

וּבְבִיאַת הַגּוֹאֵל תִּשְׁבֹּת מִלְחָמָה וְאֵין מְחַרְחֵר לַמְרוֹת,

כִּי כֵן כָּתוּב: וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת.

בִּיצִיאַת מִצְרַיִם הָלְכוּ בִישִׁימוֹן וְשָׁם כָּל עֵרֶב רָב,

כִּי כֵן כָּתוּב: הַמּוֹלִיכֲךָ בַּמִּדְבָּר נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב;

וּבְבִיאַת הַגּוֹאֵל בְּרִית עִם אַבְנֵי הַשָּׂדֶה וְשָׁלוֹם בֵּין חַיּוֹת יִנָּתֵן,

כִּי כֵן כָּתוּב: וְשִׁעֲשַׁע יוֹנֵק עַל חֻר פָּתֶן.

בִּיצִיאַת מִצְרַיִם עַל יַד רוֹעֶה נֶאֱמָן הָיוּ סְפוּרִים,

כִּי כֵן כָּתוּב: כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הַגְּבָרִים;

וּבְבִיאַת הַגּוֹאֵל לֹא יִמָּנוּ מֵרֹב בְּרֹב [ דָּ ] כְיָם,

כִּי כֵן כָּתוּב: וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם.

בִּיצִיאַת מִצְרַיִם הִתְנַבְּאוּ זְקֵנִים מִכָּל שֵׁבֶט נֶאֱסָפוּ,

כִּי כֵן כָּתוּב: וַיִּתְנַבְּאוּ וְלֹא יָסָפוּ;

וּבְבִיאַת הַגּוֹאֵל מְקוֹר הַנְּבוּאָה לֹא יֶחְסָר,

כִּי כֵן כָּתוּב: וְהָיָה אַחֲרֵי כֵן אֶשְׁפּוֹךְ אֶת רוּחִי עַל כָּל בָּשָׂר.

בִּיצִיאַת מִצְרַיִם עַד מְלֹאת אַרְבָּעִים שָׁנָה מָלְאָה עֵת מְהוּמָה,

כִּי כֵן כָּתוּב: עַד תֹּם כָּל הַדּוֹר אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה;

וּבְבִיאַת הַגּוֹאֵל בֶּן מֵאָה לְנָעַר: כָּבוֹד חָדָשׁ עִמִּי! –

כִּי כֵן כָּתוּב: כִּימֵי הָעֵץ יְמֵי עַמִּי.

בִּיצִיאַת מִצְרַיִם נִגְזַר עַל אֲבוֹתֵינוּ שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לָאָרֶץ,

כִּי כֵן כָּתוּב: אִם אַתֶּם תָּבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ;

וּבְבִיאַת הַגּוֹאֵל יְחַיּוּ דָגָן וְיִפְרְחוּ כַגֶּפֶן עִם נִינֵיהֶם,

כִּי כֵן כָּתוּב: וְיָשְׁבוּ עָלֶיהָ הֵם וּבְנֵיהֶם.

וַייָ בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ / זָכַר דְּבַר קָדְשׁוֹ,

חָשַׂף יְיָ אֶת זְרוֹעַ קָדְשׁוֹ, / כִּי נֵעוֹר מִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ.

יָשׁוּבוּ זֶרַע קֹדֶשׁ, / יִשְׁתַּחֲווּ בְהַר הַקֹּדֶשׁ,

יַקְדִּישׁוּ נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ / בְּסוֹד שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ,

כַּכָּתוּב: וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ.