(מי כמוך (לשביעי של פסח)

מִי כָמֹכָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל?

וּמִי דוֹמֶה לָךְ, מוֹשִׁיעַ וְגוֹאֵל?

אוֹתוֹת אֵל לַיְלָה וָיוֹם לֹא שׁוֹבְתִים

וְעַל לוּחוֹת לִבּוֹת נִמְצְאוּ חֲרוּתִים;

מַה יָּקְרוּ אוֹתוֹת, מֶה עָצְמוּ מוֹפְתִים

אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל.

בַּהֲפֹךְ הַיְאוֹר לְדָם, מִצְרַיִם נִבְעָרוּ,

וּבִצְפַרְדְּעִים וְכִנִּים וּבְעָרוֹב נוֹסָרוּ,

וּמִקְנֵיהֶם מֵתוּ בְדֶבֶר – אָז נִדְבְּרוּ:

וְהֵן אֶחָד לֹא מֵת מִמִּקְנֵה יִשְׂרָאֵל.

רֵיחַ שְׁחִין הִבְאִישׁ רֵיחַ הַמִּצְרִים,

וּבְבָרָד וְאַרְבֶּה וּבַאֲפֵלָה סְגוּרִים,

וְזָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹר אֵל לַיְשָׁרִים,

לְהוֹדִיעַ כִּי יֵשׁ אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל.

הִכָּה בְכוֹרֵיהֶם בַּחֲצִי הַלַּיְלָה –

וְאוֹתָנוּ פָדָה בְּשִׂמְחָה וְגִילָה,

וְאוֹיְבֵינוּ טִבַּע בְּמֵימֵי מְצוּלָה –

וַיּוֹשַׁע יְיָ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

מַה־נִּכְבַּד הַיּוֹם, יוֹם צֵאת עַם נַחֲלָה,

וְלִרְדֹּף אַחֲרֶיהָ יָצְאוּ בְנֵי עַוְלָה;

הִיא עָברָה בְּתוֹךְ יָם – וְאוֹיַבְתָּהּ צָלֲלָה!

אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל.