(זולת (לשביעי של פסח)

רָאוּ עַם גְּבוּרַת יַם סוּף, / וְרָהוּ –

וַיּוֹשַׁע יְיָ בַּיּוֹם / הַהוּא.

אִי לַצַּר שְׂרִידַי הֶאְבִיד, / אִי לוֹ!

עַם קֹדֶשׁ בְּפֶרֶךְ הֶעְבִיד / בְּסִבְלוֹ,

יָצָא אַחֲרָיו, גַּם הִכְבִּיד / חֵילוֹ;

וּבְסִכְלוֹ יְדַמֶּה אֵין כָּ־/ מֹהוּ,

רָדַף – וְלֹא יָדַע כִּי בְנַפְ־/ שׁוֹ הוּא.

בָּנִים, שֶׁעֲוִילִים אוֹתָם / כָּבְשׁוּ,

לִפְדּוֹתָם אֱמוּנוֹת אִישׁ תָּם / חָשׁוּ,

כּוֹבְשֵׁיהֶם בְּאִמְרֵי בָשְׁתָּם / נוֹקְשׁוּ –

כִּי כִחְשׁוּ בְאֵל וַיֹּאמְרוּ: / לֹא־הוּא,

אוֹת בִּקְשׁוּ – וְהֵם לֹא יָדְעוּ / מַה־הוּא.

רוּחַ אֵל בְּיַם סוּף נָשַׁב / גּוֹעֵר,

עָבַר עַם כְּמוֹ־בֵן נֶחְשָׁב, / לִזְעֵיר

מוֹעֵד יָם לְאֵיתָנוֹ שָׁב / סוֹעֵר;

וַיָּעַר לְבַב צַר וַיְסִי־/ רֵהוּ,

וַיְנַעֵר אֲשֶׁר אָמַר: מִקְ־/ רֶה הוּא.

מָה אִירָא – וְעֵינַי רוֹאוֹת / תִּגְרַת

יָדֶךָ, אֲשֶׁר סוֹד שׂוֹנְאוֹת / נִכְרָת?

שִׁמְךָ עַל לְבַב בִּנְךָ אוֹת / חָרָת –

וּבְאֶבְרַת כְּנָפְךָ תַּסְתִּי־/ רֵהוּ,

כִּי עֶזְרַת אֲבוֹתֵינוּ אַ־/ תָּה הוּא.