(רשות לאזהרות)
אָרְחוֹת תּוּשִׁיָּה שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם תַּעֲנֶינָה עָלֶיךָ:
אָמְנָם נִמְצֵאתָ טֶרֶם הִמָּצְאָם וְכֻלָּהַם פְּעָלֶיךָ!
אֲמִתְּךָ לֹא תַשִּׂיג הַנְּשָׁמָה – וְהַלָּשׁוֹן אֵיךְ תְּכִילֶךָ?
יְיָ אֱלֹהַי, אֵין עֲרֹךְ אֵלֶיךָ.
אֵלֶיךָ בָאתִי, כִּי בְאֵין מָקוֹם תִּשְׁכֹּן בִּי,
אֶזְכָּרְךָ בְשֵׁם קְרָאוּךָ נְבִיאֶיךָ וֶהְיֵה מִשְׂגַּבִּי,
אֲנִי אֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּי – וְאַתָּה טַהֵר לִבִּי
וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי.
בְּקִרְבִּי שָׁכַן כְּבוֹדְךָ, טֶרֶם בָּרְחוֹ נִשְׁבַּע בְּנַפְשׁוֹ:
בּוֹא אַל יָבוֹא בְעִיר עַד שׁוּבוֹ לִמְעוֹן קָדְשׁוֹ.
בִּנְךָ עָלֶיךָ שָׂם שִׂבְרוֹ לְדַעְתּוֹ שֶׁלֹּא תְבִישׁוֹ –
כִּי זֶה הַבְּכוֹר, שִׂים יְמִינְךָ עַל רֹאשׁוֹ.
רֹאשׁוֹ תָרִים וְלִבּוֹ תְשַׂמַּח וְתַרְחִיב פִּיו עַל הַקָּמִים,
רָצוֹן תַּעְטְרֶנּוּ כַצִּנָּה בְּגַלּוֹתְךָ דְּבָרִים סְתוּמִים וַחֲתוּמִים
רַבָּה אַנְחָתוֹ וְגָדְלָה צַעֲקָתוֹ, בַּגָּלוּת יוֹשֵׁב מַשְׁמִים, כִּי אָרְכוּ לוֹ שָׁם הַיָּמִים.
הַיָּמִים הָאֵלֶּה הַחַיִּים וְהַטּוֹב הוֹרַשְׁתָּ הוֹרַי,
הֶעֱתִיקוּ גַם הֵם דַבְּרוֹתֶיךָ וּמִצְוֹתֶךָ תְּחַכְּמֵנִי מִצּוֹרֲרָי,
הֲכִי זְמִירוֹת הָיוּ לִי חֻקֶּיךָ בְּבֵית מְגוּרַי –
אֱלֹהִים, לִמַּדְתַּנִי מִנְּעוּרָי.
מִנְּעוּרַי וְעַד הֵנָּה אַגִּיד לְכָל יָבֹא פְּלָאֶיךָ,
מֵאָז הִבְדַּלְתַּנִי וּקְרָאתַנִי רֵאשִׁית קְרוּאֶיךָ,
מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ וּסְגֻלַּת בְּרוּאֶיךָ –
מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ.