(אופן (לשבועות)
בַּצַּר מְנוּסִי אָשִׂימָה / תּוֹרַת יְיָ תְּמִימָה.
אָשִׂים בְּדָתִי חֶדְוָתִי,
חֶלְקִי בְלִקְחִי וּמְנָתִי,
עֵדוּת יְיָ נַחְלָתִי –
קוֹל שִׁיר בְּעוֹדִי אָרִימָה / לְדָת מִיָּמִים יָמִימָה.
בָּכוּ שְׂרָפִים בִּזְבוּלָם
יוֹם נָדְדָה דָת מִגְּבוּלָם,
וַיִּצְעֲקוּ חוּץ אֶרְאֶלָּם:
׳אֵיכָה כְּבוּדָּה וּנְעִימָה / תּוּשָׂם בְּפִי עוֹשֶׂה פִימָה?׳
רָגְזוּ לְאֻמִּים בִּרְאוֹתָם
אֵשׁ דָּת, וְעַם אֵל לִקְרָאתָם
פָּתְחוּ בְרִנָּה שִׂפְתוֹתָם:
׳בָּנוּ בְּרִיתָךְ הָקִימָה, / נַעְשֶׂה וְנִשְׁמַע – וִיהִי מָה!׳
הִפְלִי בְסִינַי נוֹרְאוֹתָיו
צוּרִי, בְּמִכְתַּב לוּחוֹתַָיו,
עַל כֵּן אֲתַנֶּה צִדְקוֹתָיו –
אֵיךְ מוּל גְּמוּל עוֹשֶׂה כִימָה, / מַה מַּהֲלָלִי וַאְנִי מָה?
מַלְכִּי, שְׁעֵה שַׁוְעַת דַּלִּים
עוֹנִים לְךָ כִבְנֵי אֵלִים,
קָדוֹשׁ בְּקָדוֹשׁ מְהַלֲלִים,
פּוֹתְחִים בְּיִרְאָה וּבְאֵימָה / שָׂפָה בְרוּרָה וּנְעִימָה.