כְּדֵי שֶׁתְּהֵא שִׁכְרוּת־אָדָם

עִסּוּק יוֹתֵר נִכְבָּד,

הִמְצִיאוּ בַּכְּחוּס בָּעוֹלָם –

אֵל יָיִן מְיֻחָד.

* * * * *

לַשַּׁתְיָן – מָנָה מֻצְלַחַת

הִיא צְלוֹחִית וְלֹא צַלַּחַת.

* * * * *

כּוֹס יָבִיא לְךָ שִׂמְחָה,

אַךְ בַּקְבּוּק יַכְתִּים שִׁמְךָ.

* * * * *

אַדְמִימוּת הָאַף נִגְרֶמֶת

עַל־יְדֵי חַמָּה – אוֹ חֵמֶת.

* * * * *

מָה אוֹמְרוֹת בְּרִיוֹת שְׁתוּיוֹת?

כַּמּוּבָן, אוֹמְרוֹת שְׁטֻיּוֹת.

* * * * *

לֹא יִזְכּוֹר הַמִּתְפַּכֵּחַ

פִּטְפוּטוֹ בְּבֵית־מַרְזֵחַ.

* * * * *

הַלּוֹגֵם בְּבַת־אַחַת

מְשַׁלֵּם לְאַט־לְאַט.

* * * * *

בְּקַבֵּל שִׁכּוֹר מַשְׂכֹּרֶת,

הוּא הוֹפֵךְ אוֹתָהּ “מַשְׁכֹּרֶת”.

* * * * *

"מַה מִּרְשַׁעַת הִיא אִשְׁתִּי:

הִיא כּוֹפָה עָלַי אִי־שְׁתִי!"

* * * * *