(זולת (לפורים)
קוּמָה, אֱלֹהִים, עֶזְרָתָה / לִּי, וַעֲנֵה בַּצָּרָתָה!
אַכְזָר, אֲהֵבוֹ אָבִיהוּ,
רַע יַחֲשֹׁב עַל אָחִיהוּ,
צַיָּד – וְצָדָהוּ פִיהוּ,
אָכַל עֲדָשִׁים גַּם שָׁתָה, / אָז הַבְּכוֹרָה נִכְרָתָה.
בּוֹגֵד לְצוֹדֵד עֵת לֶכְתּוֹ,
נִתְחַכְּמָה לּוֹ יוֹלַדְתּוֹ,
וּלְאָב, בְּטֶרֶם בּוֹא עִתּוֹ,
מַטְעָם וְלֶחֶם עָשָׂתָה, / אָז הַבְּרָכָה נִשְׁחָתָה.
רָצָה לְהַרְאוֹת הַדְרָתוֹ
מֶלֶךְ לְשָׂרֵי מַלְכוּתוֹ,
אָז, בַּעֲבוּר יֵין שִׂמְחָתוֹ,
אֶסְתֵּר גְּבֶרֶת הָיָתָה, / כִּי לָהּ מְלוּכָה יָאָתָה.
הָמָן, צְפִיעַ אִישׁ שָׂדֶה,
נַפְשׁוֹת בְּנֵי אֵל חַי צוֹדֶה;
לוּלֵי יְיָ הַפּוֹדֶה –
חִטָּה זְרוּעָה נֻכָּתָה, / כֶּרֶם נְטוּעָה שָׁת בָּתָה.
מֶלֶךְ בְּעֹצֶם אַהְבָתוֹ,
אָז עִם הֲדַסָּה בִּשְׁתוֹתוֹ
יֵין תַּעֲנוּגִים תּוֹךְ בֵּיתוֹ –
יַיִן לְצוֹרֵר הִשְׁקָתָה, / הִיא כוֹס מְלֵאָה חֶלְאָתָה.
בַּת צָעֲקָה: ׳זֶה הַנִּבְזֶה
חָשַׁב אֲשֶׁר דָּמִי יַזֶּה!׳
מֶלֶךְ, בְּעֵת שָׁמְעוֹ כָּזֶה,
חֵמָה בְּלִבּוֹ עָלָתָה, / בּוֹ אֵשׁ קְנָאוֹת נִצָּתָה.
שׂוֹנֵא בְּבֵיתוֹ כִּי נִתְלָה –
נוֹדַע לְדוֹר וָדוֹר סֶלָה,
כִּי מַעֲשֵׂה שַׁדַּי נִפְלָא;
כִּי עֹז לְגוֹלָה נִגְלָתָה, / מֵרִבְבוֹת קֹדֶשׁ אָתָא.
לָבְשׁוּ כְּלִמָּה כָּל זָרִים,
כִּי עַם יְיָ רֹאשׁ הֵרִים,
עָשָׂה כְחֶפְצוֹ בַּצָּרִים,
פּוֹרֵר בְּיוֹם פּוּר פּוּרָתָא, / וּמֵת וְנִסְפָּה אַסְפָּתָא.
מִשְׁתֶּה בְּכָל שׁוּשָׁן הָעִיר,
נִתְלוּ יְלִידֵי אִישׁ שָׂעִיר;
עִמָּם גְּוִיַּת הַצָּעִיר
עַל עֵץ, בְּעֵת שֶׁהוּשָׁתָה – / אָרוֹךְ כְּמוֹ וָיו וַיְזָתָא.
וַיִּכְתְּבוּ זֹאת בִּמְגִלָּה,
לִהְיוֹת לְשֵׁם גַּם לִתְהִלָּה,
מוּסָר לְכָל אַנְשֵׁי כִסְלָה;
שׁוֹמְעֵי דְבַר בֶּן הַמְּדָתָא – / תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה.
רַבּוּ לְפָנִים עֵדֶיךָ,
כִּי כָל חֲמַת אִישׁ תּוֹדֶךָ;
שׁוּב נָא וְשָׂא עֹז יָדֶיךָ,
וּשְׁבֹר כְּמוֹ עֵץ עַוְלָתָה – / אַךְ לִי תְהִי לִישׁוּעָתָה.