בְּיוֹם זֶה, בַּתְּשִׁיעִי

בְּאָב, בְּזֶה הַחֹדֶשׁ,

בַּת עַמִּי תָרִיעִי

עֲלֵי חָרְבַּן קֹדָשׁ.

הַיּוֹם תְּבַכִּי פַּעֲמַיִם,

כַּנָּהָר תַּזִּילִי דִמְעוֹתַיִךְ,

עַל חָרְבָּן יְרוּשָׁלָיִם

וְעַל מוֹת הֶרְצְל בְּחִיר בּוֹנָיִךְ.

זֶה יֶלֶד יוּלַד בָּךְ,

לִהְיוֹת רֹאשׁ גּוֹאֲלַיֹךְ,

וּבְיָדו אֲנָךְ

לִבְנוֹת אֶת חָרְבוֹתָיִךְ.

רַוִּי בִּדְמָעוֹת קִבְרוֹ

מֵת בַּחֲצִי יָמָיו,

יֵדַע עַמִּי – שִׁבְרוֹ

וּלְצִיּוֹן יָשִׂים פְּעָמָיו…

הִנָחֲמִי צִיּוֹן וַעֲדָתֵךְ

עוֹד יִדְרְשׁוּ שְׁלוֹמַיִךְ,

הֶרְצְל יָרָה אֶבֶן פִּנָּתֵךְ

וּבָנָיִךְ יִהְיוּ בּוֹנַיִךְ.