קינה לט׳ באב

אֲמָרֵר בַּבֶּכִי, / יוֹם שָׁאַג אַרְיֵה

עַל יֶתֶר הַבָּז, / וְהוּא מְצַעֵק: ׳אַיֵּה / אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל?׳

אוֹי כִּי חֻלָּלָה / קִרְיָה הוֹלֵלָה!

יוֹם הַכְּרוּב נַעְלָה / מֵהַדְּבִיר, גָּלָה / כָבוֹד מִיִּשְׂרָאֵל.

בָּאָה עֵת רָעָה / מִן הַשָּׁמַיִם,

וְהֶחְרִיבָה בֵּית זְבוּל / בְּנִיתִיו פַּעֲמַיִם, / וְזֹאת לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל.

בְּפָארָן אָשַׁמְתִּי / וְאֶל לֵב לֹא שַׂמְתִּי, וְלַיְלָה עֵת קַמְתִּי, / בִּבְכִיָּה קִדַּמְתִּי – / וַתְּהִי חֹק בְּיִשְׂרָאֵל.

רַבּוֹת אַנְחוֹתַי – / וְאוֹיְבִי שִׁיר יָשִׁיר,

יִתְהַלֵּל לֵאמֹר: / ׳הֵן כָּל גּוֹי יַעֲשִׁיר – / וַיִדַּל יִשְׂרָאֵל,

וְשֵׁם אֵל מִזֶּרַע / נַאֲפוּפִים נִגְרָע!׳

לְבַב שׁוֹמְעוֹ יִקְרַע, / כִּי הוֹצִיא שֵׁם רָע / עַל בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל.

הָאֵל, יוֹם שָׁלַח / בְּמִשְׁמַנֵּי רָזוֹן,

לְסַכֵּל כָּל עֵצָה / וְלַחְתֹּם כָּל חָזוֹן – / אַף עָלָה בְּיִשְׂרָאֵל.

נִמְשָׁךְ קֵץ צִדְקָם / וְשָׁב נְבוֹנָם רֵיקָם,

כְּאִלּוּ אֵין חֶלְקָם / בֵּאלֹהִים, וְלֹא קָם / נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל.

׳מְכָרָנוּ עָוֹן / וְכִמְעַט כִּלָּנוּ

צַר, לוּלֵי אֲדֹנָי / שֶׁהָיָה לָנוּ׳ – / יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל;

׳וְעוֹד יָאִיר חָשְׁכִּי / וְיָקִים אֶת סֻכִּי,

וְיָשִׁיב שָׁם מַלְכִּי, / וְאוֹיְבִי יֵדַע, כִּי / יֵשׁ אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל.