קינה לט׳ באב

אָמְרָה צִיּוֹן: / ׳אֵיךְ שְׁכֵחוּנִי בָנָי?

בְּצֵאתָם מֵאֵשׁ דָּת הַנְּתוּנָה בְסִינַי, / בָּעֲרָה בָם אֵשׁ אֲדֹנָי.׳

אָמַר אוֹיֵב: / ׳אִשִּׁי אָכְלָה אֶתְכֶם!

אַנְשֵׁי צִיּוֹן, אַיֵּה נָא אֱלֹהֵיכֶם? / יָקוּמוּ וְיַעַזְרֻכֶם!׳

אָמְרָה צִיּוֹן: / ׳בָּנַי כְּצִפּוֹר נִלְקְחוּ,

בְּאַרְצוֹת זָרִים מֵאֶרֶץ צְבִי נִדְּחוּ,

בִּגְבוּרָתָם בִּימֵי שַׁלְוָתָם בָּטְחוּ –

בַּצָּר לָהֶם לְשֵׁם נִשְׂגָּב לֹא בָרְחוּ;

אֵיכָה שָׁכְחוּ / מִגְדַּל עֹז שֵׁם אֲדֹנָי?׳

אָמַר אוֹיֵב: / ׳בְּנֵי אֵל – אָבַד שִׂבְרָם,

חָשְׁכָה עֵינָם, כִּי כִבִּיתִי נֵרָם.

בְּכֹחַ יָדִי גָּבַרְתִּי עַל צוּרָם,

וְזֶה הָאוֹת: כִּי עַמּוֹ לְעֵינָיו יָחְרָם,

וְאֹמַר בְּקוֹל רָם / קִרְאוּ בְשֵׁם אֱלֹהֵיכֶם!׳

אָמְרָה צִיּוֹן: / ׳רָעוֹתַי לִי טוֹבוּ,

עַל שֵׁם קְדוֹשִׁי תַּעְנוּגִים נֶחְשָׁבוּ,

כִּי תוֹכְחוֹתָיו לִי מִדְּבַשׁ עָרָבוּ,

וְקִצֵּי יְשׁוּעוֹת בָּנַי עוֹד יִקְרָבוּ,

כִּי יָשׁוּבוּ – / וְיָשֹׁב חֲרוֹן אַף אֲדֹנָי.׳

אָמַר אוֹיֵב: / ׳רָאִיתִי אֲשֶׁר עֵינַי

שָׁאֲלוּ, וְדָתִי יְשָׁרָה וְאֵין קֵץ לְשָׁנָי.

וְאֵיךְ, בְּנֵי צִיּוֹן, תּוּכְלוּ לַעֲמֹד לְפָנָי?

וּבַמֶּה תְּשׁוּבוּן – וְהִתְעַוְּתָה דָּת סִינַי,

וְהָיְתָה יַד אֲדֹנָי / בָּכֶם וּבַאֲבֹתֵיכֶם?׳

אָמְרָה צִיּוֹן: / ׳מְשַׂנְאֵי אֵל, הֲלֹא שְׁמַעְתֶּם

דִּבְרֵי נְבִיאָיו? וְאֵיךְ דָּתוֹ חֵרַפְתֶּם –

וְתִתְהַלֲלוּ בַּחֹק מִמֶּנָּה גְנַבְתֶּם?

עַתָּה יָעִיר יְמִין עֻזּוֹ וַאֲבַדְתֶּם,

יַעַן אַתֶּם הֲמִתֶּם / אֶת עַם אֲדֹנָי.׳

אָמַר אוֹיֵב: / ׳מִכֶּם נְבִיאִים גָּמְרוּ,

וְהַקַּדְמוֹנִים, אִם אֱמֶת וְתָמִים דִּבְּרוּ –

בְּבַיִת שֵׁנִי הַנֶּחָמוֹת עָבְרוּ.

וְעָבְרוּ אֶלֶף שָׁנִים – וְעוֹד מַה תְּשַׂבְּרוּ?

וְאֵיכָה תֹאמְרוּ: / הוּא יָבוֹא וְיוֹשַׁעֲכֶם?׳

אָמְרָה צִיּוֹן: / ׳דֹּם אוֹיֵב, אֲרִי נוֹהֵם,

וּנְבוּאוֹת עֲתִידוֹת, אֱמֹר עַתָּה, אַיֵּה הֵם –

וְכִתְּתוּ גוֹיִם לְאִתִּים חַרְבוֹתֵיהֶם?

וְנִקְבְּצוּ נְפוּצַי, וְאֵלֶּה שְׁמוֹת שִׁבְטֵיהֶם,

וְקוֹרָא לָהֶם: / אַתֶּם כֹּהֲנֵי אֲדֹנָי!׳