קינה לט׳ באב
אוֹי כִּי לִבִּי יִדְוֶה בְחֻמִּי, / וְדֶמַע תֵּרֵד עֵינִי וְדָמִי,
כִּי רֻתְּחוּ וְלֹא דָמּוּ / עַל שְׂרֵפַת אוּלַמִּי,
יוֹם, אֲשֶׁר בּוֹ אֵרַרְתִּי / אֲשֶׁר יְלָדַתְנִי אִמִּי –
פַּלְגֵי מַיִם תֵּרֵד עֵינִי עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי.
יוֹם, אֲשֶׁר בּוֹ יַד בָּבֶל וְרַהַב / בַּהֵיכָל הִשִּׂיק לַהַב,
בְּיוֹם גָּמַר גְּאוֹן יַעֲקֹב הַנֶּאֱהָב, / אֲשֶׁר הוּעַם זָהָב –
יוֹם תֵּת צוּרִי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר אָהַב / בְּיַד אֲדוֹמִי וַאֲרָמִי.
יוֹם, אֲשֶׁר בְּרֹב חוֹבָתִי הוּבָא / אֶל צִיּוֹן הָאֲהוּבָה,
וַתְּהִי לְבִזָּה כְאִשָּׁה עֲזוּבָה, / בְּיַד צָרֶיהָ עֲלוּבָה –
בַּת עַמִּי, בְּכִי וְאַל תִּדֹּמִי, / לְשֹׁד יוֹם זֶה הָשַּׁמִּי!
יוֹם, אֲשֶׁר בָּנַי יְצָאוּנִי – וְאֵינָם, / וְנָמַקּוּ בַּעֲוֹנָם,
וַאֲבִיהֶם רוֹאֶה עֶלְבּוֹנָם / בְּעֵת צָרָתָם – וְאֵין עוֹנָם,
אֶל מִי אֶדְרֹשׁ, וּמִמִּי? / אָבִי, רְאֵה עָנְיִי וּמַעֲרֻמִּי!
כְּבֵדִי זוּבִי, זוּבִי כְּבֵדִי / וּמֵעַפְעַפַּי רְדִי!
וּמְרֵרָתִי, קֵד הוֹקִידִי / וְקִירוֹת לִבִּי הָתֵמִּי!